הלכה ליום שישי ד' סיון תשע"ט 7 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רינה גבריאלי בת עזיזה

שתבריא גופנית ונפשית ותהיה במצב רוח טוב ובמאור פנים. שתזכה לראות נינים עוד בימי חייה.

הוקדש על ידי

אמנון גבריאלי

כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר" – "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים"

מתוך דרשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לחג השבועות

בגמרא במסכת שבת (דף פח.), אמרו: לְמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל? לתפוח, שנאמר "כתפוח בעצי היער", וכן נאמר, "וריח אפך כתפוחים". ופירשו התוספות, שה"תפוח" המוזכר בפסוקי שיר השירים, הוא ה"אתרוג", כמו שמפורש בתרגום, "וריח אפך כתפוחים" – "וריחא דאפך כאתרוגין". (כן הוא בתרגום שהיה לפני התוספות).

והסבירו רבותינו, במה דומים ישראל לאילן האתרוג? שכשם שפרי האתרוג מקדים לגדול על גבי האילן עוד לפני העלים, כמו כן עם ישראל, הקדימו לומר "נעשה", לפני שאמרו "נשמע", כמו שנאמר: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

ולכאורה יש להתבונן. שהרי ישראל נמשלו לאתרוג, שמקדים לגדול לפני העלים, כשם שישראל הקדימו לומר "נעשה" לפני שהקדימו לומר "נשמע". ולפי זה יוצא, שאמירת ה"נעשה" של עם ישראל, היא דומה לפרי האתרוג, ואילו אמירת ה"נשמע", דומה לעלי האתרוג.

ולכאורה יש לשאול, שהרי הפרי, הוא הנמשל לעשיית המצוות בפועל, ואילו העלים, הם הנמשל לשמיעת התורה. ואם כן, איך יתכן שעם ישראל הקדימו לקבל עליהם את מעשי המצוות, לפני מצוות לימוד התורה? והרי ערך המצווה של לימוד התורה, גדול הרבה יותר מערך המצוות המעשיות האחרות. שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וכן נאמר על לימוד התורה הקדושה "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ". ופירשו רבותינו (בילקוט משלי סימן תתקלד), ש"חפציך" אלו הם המצוות, שהם החפצים של הקדוש ברוך הוא, ואפילו הם אינם שוות לעומת ערך לימוד התורה הקדושה. וכן כתב הרמב"ם (בפ"ג מהלכות תלמוד תורה): "אֵין לָךְ מִצְוָה בְּכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן שְׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה, אֵלָא תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, לְפִיכָּךְ הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם".

ואם כן עלינו להבין, כיצד יתכן שאבותינו הקדימו לקבל עליהם את קיום המצוות, לפני המצוה היסודית והיקרה ביותר, שהיא מצוות לימוד התורה?!

ונראה לומר, שכוונת ישראל כשאמרו "נעשה ונשמע", לא היתה להקדים את קיום המצוות לפני לימוד התורה, שהרי בלאו הכי לא יתכן לקיים את המצוות בלי שילמדו קודם לכן את התורה, וכמו שכתוב: "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", אלא כוונת עם ישראל היתה, שהם ילמדו תורה, ויקיימו את המצוות, ורק אחר כך "נשמע", כלומר, נלמד להבין גם מהו טעם המצווה, (כי פירוש המילה "שומע", היא "מבין", כמו שנאמר "כי שומע יוסף", והכוונה שיוסף הבין את דברי אחיו), והבנת טעם המצוה, היא באמת פחות חשובה מעשיית המצוה עצמה.

והרי זה דומה ממש לאתרוג, שהפרי שהוא דומה למעשה המצוה, קודם לעלים, שהם רומזים על הבנת טעם המצוה. (וראה מאור ישראל דרושים בדרוש לחג השבועות).

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

חג שמח!

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה


כתיבה על גבי חלון בשבת

שאלה: בימות החורף, כשיש על החלון לחות של אדים, האם מותר לכתוב או לצייר באצבע על החלון? תשובה: אחת המלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת "כותב". ומכל מקום מבואר בדברי חז"ל, שאין איסור מן התורה, אלא כשכותב דבר שמתקיים, כגון מי שכותב עם עט על גבי נייר, שבודאי שהכתב הזה עשוי להתקיים......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה

אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה