הלכה ליום שישי ד' סיון תשע"ט 7 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רינה גבריאלי בת עזיזה

שתבריא גופנית ונפשית ותהיה במצב רוח טוב ובמאור פנים. שתזכה לראות נינים עוד בימי חייה.

הוקדש על ידי

אמנון גבריאלי

כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר" – "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים"

מתוך דרשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לחג השבועות

בגמרא במסכת שבת (דף פח.), אמרו: לְמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל? לתפוח, שנאמר "כתפוח בעצי היער", וכן נאמר, "וריח אפך כתפוחים". ופירשו התוספות, שה"תפוח" המוזכר בפסוקי שיר השירים, הוא ה"אתרוג", כמו שמפורש בתרגום, "וריח אפך כתפוחים" – "וריחא דאפך כאתרוגין". (כן הוא בתרגום שהיה לפני התוספות).

והסבירו רבותינו, במה דומים ישראל לאילן האתרוג? שכשם שפרי האתרוג מקדים לגדול על גבי האילן עוד לפני העלים, כמו כן עם ישראל, הקדימו לומר "נעשה", לפני שאמרו "נשמע", כמו שנאמר: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

ולכאורה יש להתבונן. שהרי ישראל נמשלו לאתרוג, שמקדים לגדול לפני העלים, כשם שישראל הקדימו לומר "נעשה" לפני שהקדימו לומר "נשמע". ולפי זה יוצא, שאמירת ה"נעשה" של עם ישראל, היא דומה לפרי האתרוג, ואילו אמירת ה"נשמע", דומה לעלי האתרוג.

ולכאורה יש לשאול, שהרי הפרי, הוא הנמשל לעשיית המצוות בפועל, ואילו העלים, הם הנמשל לשמיעת התורה. ואם כן, איך יתכן שעם ישראל הקדימו לקבל עליהם את מעשי המצוות, לפני מצוות לימוד התורה? והרי ערך המצווה של לימוד התורה, גדול הרבה יותר מערך המצוות המעשיות האחרות. שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וכן נאמר על לימוד התורה הקדושה "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ". ופירשו רבותינו (בילקוט משלי סימן תתקלד), ש"חפציך" אלו הם המצוות, שהם החפצים של הקדוש ברוך הוא, ואפילו הם אינם שוות לעומת ערך לימוד התורה הקדושה. וכן כתב הרמב"ם (בפ"ג מהלכות תלמוד תורה): "אֵין לָךְ מִצְוָה בְּכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן שְׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה, אֵלָא תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, לְפִיכָּךְ הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם".

ואם כן עלינו להבין, כיצד יתכן שאבותינו הקדימו לקבל עליהם את קיום המצוות, לפני המצוה היסודית והיקרה ביותר, שהיא מצוות לימוד התורה?!

ונראה לומר, שכוונת ישראל כשאמרו "נעשה ונשמע", לא היתה להקדים את קיום המצוות לפני לימוד התורה, שהרי בלאו הכי לא יתכן לקיים את המצוות בלי שילמדו קודם לכן את התורה, וכמו שכתוב: "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", אלא כוונת עם ישראל היתה, שהם ילמדו תורה, ויקיימו את המצוות, ורק אחר כך "נשמע", כלומר, נלמד להבין גם מהו טעם המצווה, (כי פירוש המילה "שומע", היא "מבין", כמו שנאמר "כי שומע יוסף", והכוונה שיוסף הבין את דברי אחיו), והבנת טעם המצוה, היא באמת פחות חשובה מעשיית המצוה עצמה.

והרי זה דומה ממש לאתרוג, שהפרי שהוא דומה למעשה המצוה, קודם לעלים, שהם רומזים על הבנת טעם המצוה. (וראה מאור ישראל דרושים בדרוש לחג השבועות).

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

חג שמח!

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה