הלכה ליום חמישי ג' סיון תשע"ט 6 ביוני 2019

"יחארק" או "ינהר"?

יש להשתדל לעסוק בתורה ביום חג השבועות, וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שנכון ללמוד בספר המצוות של הרמב"ם, ונכון גם כן לקרות בספר תהילים, כי פטירת אדונינו דוד המלך הייתה ביום חג השבועות.

והיה מרן זצ"ל רגיל לומר, שאין תועלת כל כך שישאר אדם ער כל הלילה בליל שבועות, ויעסוק בתורה, ואחר כך יישן כל היום. אלא יישן שעה או שעתיים "כדי לשבור את תאוות השינה", כלשון מרן זצ"ל, ואחר כך ישוב לעסוק בתורה. אלו דברי מרן זצ"ל.

ואמנם דבר זה הוא קשה מאד לרוב בני האדם, ומכל מקום נוכל ללמוד מדברי מרן זצ"ל, שאין לבטל שעות רבות על שינה ביום יקר זה, וישתדל ככל שיוכל לעסוק בתורה ולקרוא בספר תהלים.

ומעשה היה בעיר בגדאד לפני כמאה שנה, בימיו של הגאון רבינו יוסף חיים (המחבר ספר בן איש חי), שהיו אז בעיר כמה שווקים, "שוק אל אל סמאק" הוא שוק הדגים, "שוק אל ספאפיר" הוא שוק הכלים, וכן "שוק אל חארג'", הוא שוק הבדים. בתוככי השוק שכנה חנותו של סוחר יהודי בשם רבי אברהם, שהיה ישר ונאמן. בכל בוקר, לאחר תפלת שחרית, היה רבי אברהם יושב בבית הכנסת, וקורא שם את ספר התהלים כולו, ולאחר מכן היה פונה אל ביתו, שם היה סועד את לבו בפת שחרית, ורק אחר כך היה מגיע באיחור אל השוק. שם כבר היו ממתינים לו סיטונאים ערבים שהעריכו את ישרותו ואת טיב סחורתו, והיו רוכשים ממנו בדים יקרים, בפרט בדי משי, שלא נמצאו כמותם.

מנהג סוחרי בגדאד היה, שכאשר היו מסכימים על המקח, היה תוקעים כף זה לזה (כמו לחיצת יד), באומרם "שארף מחמד", כלומר, בכבוד מחמד, שהוא נביאם, שהיו נשבעים בכבודו שיתקיים המקח, ומאותה שעה לא יכלו עוד לחזור בהם המוכר והקונה מן המקח.

והנה רבי אברהם הלז, לא רצה להוציא מפיו דבר בשבחו של מחמד נביא הישמעאלים, לכן היה דרכו לומר "ישרף מחמד", במקום "שרף מחמד". והערבים שהיו שומעים כן, היו סבורים כי יש לו איזו טעות בהגיית המילה "שארף", ולכן לא ייחסו לכך כל חשיבות.

פעם אחת, אחד הסוחרים הצעירים הרגיש בלבו כי מסתתר כאן איזה דבר. לאחר שסיים את המקח אצל רבי אברהם, פנה לצעיר יהודי אחד שעמד בשוק ושאל אותו, אמור לי, בלשונכם אבן אל סבאת (לשון היהודים), מהו פירוש המילה "ישרף"? השיבו אותו צעיר בתמימות: ישרף, פירושו יחארק", שהוא פירוש המילה ישרף באש בלשון הערבים. שמע כן אותו סוחר ערבי צעיר, ומיהר לביתו של המושל, כשהגיע ללשכתו, הודיע לאחראים כי דבר חשוב לו אל המושל. לאחר שהמתין כמה שעות, הורשה להכנס אל המושל וכה אמר לו:

דע לך אדוני הווזיר, כי ישנו סוחר אחד מגדולי הסוחרים בשוק הבדים בעירינו, וכל הערבים לוקחים ממנו את הבדים, וכאשר גומרים את המקח, הוא אומר "ישרף מחמד", וביררתי היטב את הדברים, ונודע לי כי פירוש דבריו הם קללה כנגד נביאינו, ובכך הוא מבזה אותנו ואת דתינו, אם על המלך טוב, יכתב להמיתו תיכף ומיד! השיב לו המושל בדברי תודה על שהביא לידיעתו ענין חשוב כל כך, אך מאחר והוא עדיין חושש שאולי נפלה כאן טעות, הוא יברר את הדברים ביום הקרוב, ולאחר מכן יחליט בענין. לקח המושל את פרטי היהודי וכתובתו מיד הסוחר הערבי, ונפרד ממנו לשלום. והימים היו ימי חודש אלול.

בלילה ההוא, כאשר חזר הגאון רבי יוסף חיים מבית הכנסת אל ביתו, התלוו אליו מספר אנשים מיהודי בגדאד לברר כמה שאלות כפי שהיו רגילים תמיד. רק אחד מהם, לא היה מוכר לנאספים, שערו היה אדמוני ופניו מאירות, והנה הוא פונה בעזות לרבי יוסף חיים ושואל אותו: חכם! מה פירוש המילה "ישרף" בלשון הקודש? השיבו רבי יוסף חיים, "ישרף, פירושו יחארק". אמר לו אותו יהודי, "לא כן חכם! ישרף פירושו ינהר"! (ינהר, כלומר, יאיר). שמע רבי יוסף חיים ושתק. והנה לאחר כמה דקות שוב חוזר אותו יהודי ושואל, "חכם, מה פירוש המילה ישרף"?, ושוב השיב רבי יוסף חיים, "ישרף פירושו יחארק"! אמר לו אותו יהודי, לא נכון, חכם! ישרף פירושו ינהר! ינהר!, שמע זאת רבי יוסף חיים ושוב שתק. לפני שנכנס רבי יוסף חיים אל ביתו, פנה אליו שוב אותו יהודי ואמר לו, "חכם! כבודו לא ישכח! יחארק פירושו ינהר! ינהר!" תמה רבי יוסף חיים ובלבו שמר את הדבר.

לפני עלות השחר, קם הגאון רבי יוסף חיים ויצא מביתו, כשהוא פונה אל בית הכנסת לאמירת הסליחות. והנה הוא רואה לפניו כרכרה הדורה בפתח ביתו, ומן הכרכרה יורד המושל בכבודו ובעצמו. מיהר רבי יוסף חיים אל המושל ושאל אותו, אדוני המושל, איזה דבר הטריד אותך בשעה מוקדמת כל כך עד שבאת אל ביתי? אמר לו המושל, אדוני הרב, רציתי לדבר עם כבודו באיזה ענין, אך תחילה ירשה לי לשאול אותו דבר מה שמעניין אותי, מהו פירוש המילה "ישרף" בשפתכם היהודים? אז נזכר רבי יוסף חיים במה שאירע עמו בליל אמש, והבין כי יש דברים בגו, השיב למושל, ישרף, פירושו ינהר, שיאיר כאור יומם! שמע כך המושל, הודה לרבי יוסף חיים ואמר לו, דע לך חכם, כי אחד הערבים הצעירים, רצה להעליל על הסוחר אברהם משוק אל חארג', כאילו הוא ביזה את נביאינו, וכעת נודע לי כי לחינם ניסה להעליל עליו, ועתה אוציא אותו בעצמו להורג היום הזה! ואמנם, מיד הורה המושל, ולקחו את אותו סוחר ערבי ותלו אותו על העץ.

כאשר הגיע רבי יוסף חיים לבית הכנסת, קרא אליו את רבי אברהם ואמר לו, דע לך, כי בזכות ספר תהלים שאתה קורא בכל יום, זכית עד שבאה דמות דוד המלך לפדות נפשך מן המוות! ומעתה שמור נפשך מאד!

(המעשה הובא על ידי הרב אביאל חיים חורי שליט"א, סופר עיתון "הדרך" לפני כשנה, ממקורות ישרים ונאמנים).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה