הלכה ליום שישי כ"ו אייר תשע"ט 31 במאי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ישראלי שנוסע לאנגליה – ברירה ביום טוב – נסיעה לרב לכבוד החג

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: אני נוסע לביקור לחג השבועות ללונדון, כיצד עלי לנהוג שם ביום טוב שני?

תשובה: בחוץ לארץ, נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", ולכן את חג השבועות יחוגו במשך יומיים. ותושב ארץ ישראל שנוסע לחוץ לארץ, ובדעתו לחזור לארץ ישראל, אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני של גלויות כשהוא נמצא במקום שגרים שם יהודים. ויש אומרים שהאיסור הוא אפילו בצנעה ,(כלומר, גם כשאין שם אנשים). וכן פסק מרן זצ"ל שנכון להחמיר בדבר, שאפילו בצנעה לא לעשות שום מלאכה. (חזו"ע יו"ט עמוד קיא). ורק לענין התפילה, עליך להתפלל להקדים ולברך בבית ברכות התורה, ולאחר מכן להניח תפילין ולקרוא איתם קריאת שמע, ואחר כך תצא לבית הכנסת ותתפלל עם הציבור, אולם אתה תתפלל תפילה של חול בלחש. ואת ההלל תאמר בלי ברכה, וכמו שנוהגים בראש חודש. וכשיתפללו מוסף, תעמוד עם הציבור ותקרא פרקי תהלים.

 

שאלה: האם זה נכון שמותר לברור ביום טוב?

תשובה: אסור לברור ביום טוב כשם שאסור לברור בשבת. יש חילוק בין איסור בורר בשבת לאיסור בורר ביום טוב, שבשבת, מותר לברור, רק כאשר מוציא את האוכל מן הפסולת, ואוכל מיד. אבל ביום טוב, אין צורך שיברור דוקא את האוכל מן הפסולת, אלא יש לברור בצורה הנוחה יותר, שאם הפסולת מרובה, אז יברור את האוכל, ואם האוכל מרובה, אז יברור את הפסולת. לכן אם יש לו מיץ לימון עם גרעינים, מותר להוציא ממנו את הגרעינים ביום טוב. וכל זה דוקא כשבורר באמצעות הידיים, אבל לברור באמצעות כלי מיוחד, אסור, הן בשבת והן ביום טוב. (שלחן ערוך סימן תקי).

 

שאלה: האם יש בעיה מצד ההלכה ליסוע לאדמו"ר שלנו לחג השבועות, בלי האשה והילדים?

תשובה: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. (ראש השנה טז:). אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד צט), שלא נכון שאדם יעזוב את אשתו ובניו וילך אל רבו הגר בעיר אחרת. שהרי מצוה מן התורה לשמוח ביום טוב יחד עם אשתו ובניו. שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ובפרט אם אשתו מקפידה על זה, שבודאי אין לו ליסוע לרבו בניגוד לרצונה. ואין המצוה להקביל פני רבו, אלא כאשר רבו גר באותו מקום שהוא גר בו, שאז יכול לבקר את רבו, ולשוב אל ביתו. ואפילו אם רואה שאשתו מוחלת לו ומרשה לו ליסוע, לא יסע. ורק אם רואה שאשתו ממריצה אותו ומעודדת אותו ליסוע, יכול לנסוע לרבו, ובתנאי שיקיים מצוות שמחה לאשתו, שיקנה לה בגדים ותכשיטים נאים, וכן ידאג לצרכי הילדים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי האם מותר לברור או לא, בתחילה כתבתם שלא ולבסוף כן. ב' סיון תשע"ט / 5 ביוני 2019

מותר לברור, אך אסור לברור בכלי. וכן יש לברור תמיד את מה שקל יותר, לדוגמא, אם יש יותר פסולת, אז יש לברור את האוכל, ואם יש יותר אוכל, אז יש לברור את הפסולת. ואין לנפות קמח. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה