הלכה ליום חמישי כ"ה אייר תשע"ט 30 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ר' מוראד בן שרה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

דינים בתפילת התשלומין

ביארנו, שאדם ששכח ולא התפלל תפילה אחת, עליו להשלים אותה, שלאחר שיתפלל את התפילה הבאה אחריה, יחזור להתפלל שוב את "תפילת העמידה", כדי להשלים את התפילה ששכח. וזו היא שנקראת "תפילת התשלומין".

איזו תפילה להקדים?
הבא להתפלל תפילת תשלומין, צריך להקדים תחילה התפילה ששייכת באותו הזמן, ואחר כך יתפלל התפילה השניה שהיא לשם תשלומין, וכגון אם לא התפלל שחרית, ומתפלל פעמיים מנחה, צריך שתהיה התפילה הראשונה לשם מנחה, והשניה לשם שחרית, דהיינו שיכוון כך שתפילה זו היא לשם תפילת מנחה, וזו לשם תפילת שחרית.

ואם הפך ביניהן, אפילו במחשבה בלבד, ואפילו בשוגג, והתפלל הראשונה לשם תשלומי שחרית והשניה לשם מנחה, לא יצא ידי חובת תשלומי שחרית, וצריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית לתשלומי שחרית.

ומכל מקום כשהפך ביניהן במחשבה בלבד, טוב שקודם שיחזור ויתפלל התשלומין יעשה תנאי של נדבה ויאמר: "אם אני חייב לחזור, תהיה זו לחובת התפילה, ואם איני חייב לחזור, תהיה תפילה זו תפילת נדבה". ואם התפלל שתי תפילות בסתם, בלא שיחשוב איזה מהם לתפילת החובה ואיזו מהן לתפילת התשלומין, יצא ידי חובה.

ואף על פי שביארנו שאין להתפלל תפלת נדבה בזמן הזה, מכל מקום במקרה שיש צורך חיוני בדבר, כגון באופן שלפנינו, רשאים להתפלל תפלה "על תנאי נדבה".

ולסיכום: מי ששכח או נאנס ולא התפלל תפילה אחת, עליו להשלים את אותה התפילה. וכיצד הוא משלים? אם התפילה ששכח היא תפילת שחרית, הרי שמיד בסיום תפילת המנחה, יחזור ויתפלל שוב את תפילת העמידה, לשם תפילת שחרית. וצריך שתהיה התפילה הראשונה לשם תפילת מנחה, ורק השנייה לשם תפילת התשלומין של שחרית.

וכן יעשה אם שכח להתפלל מנחה, שבסיום תפילת ערבית, יחזור לעמוד ולהתפלל תפילת העמידה של מנחה. וכן על זה הדרך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה