הלכה ליום רביעי י"ז אייר תשע"ט 22 במאי 2019

ל"ג לעומר

יום ל"ג לעומר, הוא יום שמחה וחדוה, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי. ויש לענין זה סימוכין בדברי הפוסקים, ולכן נוהגים להרבות בשמחה ביום זה, ואין אומרים בו תחנון. בשנה זו (תשע"ט), יחול ל"ג לעומר מחר, ביום חמישי, כלומר החל מהלילה (מוצאי יום רביעי). ולכן נקדים כבר היום לספר איזה דבר ממעלתו של רבי שמעון בר יוחאי.

רבותינו התנאים, היו מלאכים של ממש, ואין לנו שמץ של השגה במדרגתם הרוחנית העליונה, אולם מיוחד היה רבי שמעון בנסים המרובים שנעשו על ידו, ובסגולתו המיוחדת שהיה גדול הדורות בחכמת הקבלה, והוא שסידר את רוב ספר הזוהר הקדוש, שהוא היסוד לכל חכמת הקבלה.

בגמרא במסכת מעילה (יז.) מובא: פעם אחת גזרה המלכות גזרה על ישראל, שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם. הלך רבי ראובן בן אסטרובלי, והסתפר עם בלורית כמנהג הנכרים בעת ההיא, והלך וישב עם גדולי המלכות. אמר להם, מי שיש לו אויב, טוב יותר שיהיה האויב שלו עשיר או עני? השיבו לו, בודאי שעדיף שיהיה האויב עני. אמר להם, אם כן מוטב שהיהודים לא יעשו מלאכה בשבת. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על שמירת השבת.

חזר ואמר להם, מי שיש לו אויב, יכחיש (כלומר יהיה חלש) או יבריא? אמרו לו, יכחיש. אמר להם, אם כן ימולו את בניהם שנולדים להם לשמונה ימים ויכחישו. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על ברית המילה.

אחר כך, נודע להם לרשעים שהוא יהודי, וחזרו להעמיד את גזרותיהם על ישראל. אמרו חכמי ישראל, מי ילך ויבטל את הגזירה? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בנסים! ויחד איתו הלך רבי אלעזר בן רבי יוסי.

הלכו בדרך, יצא לקראת רבי שמעון שד אחד, ששמו בן תמליון, שאל השד את רבי שמעון, האם רצונכם שאלך עמכם? בכה רבי שמעון ואמר, והרי שפחה של בית אבא (הגר שהיתה שפחתו של אברהם אבינו) נזדמן לה מלאך שלוש פעמים, ואילו אני, אפילו פעם אחת לא נזדמן לי מלאך, אלא שד. ובכל זאת אמר רבי שמעון, יבוא הנס מכל מקום, והלך יחד עם בן תמליון. שאל רבי שמעון את השד, מה נעשה? אמר לו השד, אני אכנס ויגרום לבת הקיסר לחלות, וכך תוכל אתה לבטל את הגזירה.

מיהר בן תמליון וגרם לבת הקיסר להשתטות (להשתגע). כשהגיע רבי שמעון לשם, אמר למלך, יכולני לרפאות את בתך, נכנס לחדרה, ולחש באזנה, בן תמליון צא! בן תמליון צא! כיון שקרא לו, יצא בן תמליון והלך והבריאה בת הקיסר. אמר להם הקיסר, עתה תבקשו כל מה שתרצו, הכנסו לאוצר ותטלו כל מה שאתם רוצים. נכנסו לאוצר ומצאו את אותה האגרת של הגזירות על עם ישראל, נטלוה וקרעוה, ונתבטלה הגזירה.

למדים אנו, כי לפעמים אין אנו יודעים מהיכן תבוא הישועה. וכאשר לפני כשבעים שנה קמה מדינת ישראל, והיו ראשיה אנשים שאינם שומרי תורה, וחלקם גם רחוקים מאד מהתורה, אמר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יבוא הנס מכל מקום, לרבי שמעון שלח ה' את בן תמליון, ולנו, שלח את בן גוריון...

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה. ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה: שמפניה לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדב......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה