הלכה ליום רביעי י"ז אייר תשע"ט 22 במאי 2019

ל"ג לעומר

יום ל"ג לעומר, הוא יום שמחה וחדוה, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי. ויש לענין זה סימוכין בדברי הפוסקים, ולכן נוהגים להרבות בשמחה ביום זה, ואין אומרים בו תחנון. בשנה זו (תשע"ט), יחול ל"ג לעומר מחר, ביום חמישי, כלומר החל מהלילה (מוצאי יום רביעי). ולכן נקדים כבר היום לספר איזה דבר ממעלתו של רבי שמעון בר יוחאי.

רבותינו התנאים, היו מלאכים של ממש, ואין לנו שמץ של השגה במדרגתם הרוחנית העליונה, אולם מיוחד היה רבי שמעון בנסים המרובים שנעשו על ידו, ובסגולתו המיוחדת שהיה גדול הדורות בחכמת הקבלה, והוא שסידר את רוב ספר הזוהר הקדוש, שהוא היסוד לכל חכמת הקבלה.

בגמרא במסכת מעילה (יז.) מובא: פעם אחת גזרה המלכות גזרה על ישראל, שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם. הלך רבי ראובן בן אסטרובלי, והסתפר עם בלורית כמנהג הנכרים בעת ההיא, והלך וישב עם גדולי המלכות. אמר להם, מי שיש לו אויב, טוב יותר שיהיה האויב שלו עשיר או עני? השיבו לו, בודאי שעדיף שיהיה האויב עני. אמר להם, אם כן מוטב שהיהודים לא יעשו מלאכה בשבת. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על שמירת השבת.

חזר ואמר להם, מי שיש לו אויב, יכחיש (כלומר יהיה חלש) או יבריא? אמרו לו, יכחיש. אמר להם, אם כן ימולו את בניהם שנולדים להם לשמונה ימים ויכחישו. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על ברית המילה.

אחר כך, נודע להם לרשעים שהוא יהודי, וחזרו להעמיד את גזרותיהם על ישראל. אמרו חכמי ישראל, מי ילך ויבטל את הגזירה? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בנסים! ויחד איתו הלך רבי אלעזר בן רבי יוסי.

הלכו בדרך, יצא לקראת רבי שמעון שד אחד, ששמו בן תמליון, שאל השד את רבי שמעון, האם רצונכם שאלך עמכם? בכה רבי שמעון ואמר, והרי שפחה של בית אבא (הגר שהיתה שפחתו של אברהם אבינו) נזדמן לה מלאך שלוש פעמים, ואילו אני, אפילו פעם אחת לא נזדמן לי מלאך, אלא שד. ובכל זאת אמר רבי שמעון, יבוא הנס מכל מקום, והלך יחד עם בן תמליון. שאל רבי שמעון את השד, מה נעשה? אמר לו השד, אני אכנס ויגרום לבת הקיסר לחלות, וכך תוכל אתה לבטל את הגזירה.

מיהר בן תמליון וגרם לבת הקיסר להשתטות (להשתגע). כשהגיע רבי שמעון לשם, אמר למלך, יכולני לרפאות את בתך, נכנס לחדרה, ולחש באזנה, בן תמליון צא! בן תמליון צא! כיון שקרא לו, יצא בן תמליון והלך והבריאה בת הקיסר. אמר להם הקיסר, עתה תבקשו כל מה שתרצו, הכנסו לאוצר ותטלו כל מה שאתם רוצים. נכנסו לאוצר ומצאו את אותה האגרת של הגזירות על עם ישראל, נטלוה וקרעוה, ונתבטלה הגזירה.

למדים אנו, כי לפעמים אין אנו יודעים מהיכן תבוא הישועה. וכאשר לפני כשבעים שנה קמה מדינת ישראל, והיו ראשיה אנשים שאינם שומרי תורה, וחלקם גם רחוקים מאד מהתורה, אמר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יבוא הנס מכל מקום, לרבי שמעון שלח ה' את בן תמליון, ולנו, שלח את בן גוריון...

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה