הלכה ליום רביעי י"ז אייר תשע"ט 22 במאי 2019

ל"ג לעומר

יום ל"ג לעומר, הוא יום שמחה וחדוה, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי. ויש לענין זה סימוכין בדברי הפוסקים, ולכן נוהגים להרבות בשמחה ביום זה, ואין אומרים בו תחנון. בשנה זו (תשע"ט), יחול ל"ג לעומר מחר, ביום חמישי, כלומר החל מהלילה (מוצאי יום רביעי). ולכן נקדים כבר היום לספר איזה דבר ממעלתו של רבי שמעון בר יוחאי.

רבותינו התנאים, היו מלאכים של ממש, ואין לנו שמץ של השגה במדרגתם הרוחנית העליונה, אולם מיוחד היה רבי שמעון בנסים המרובים שנעשו על ידו, ובסגולתו המיוחדת שהיה גדול הדורות בחכמת הקבלה, והוא שסידר את רוב ספר הזוהר הקדוש, שהוא היסוד לכל חכמת הקבלה.

בגמרא במסכת מעילה (יז.) מובא: פעם אחת גזרה המלכות גזרה על ישראל, שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם. הלך רבי ראובן בן אסטרובלי, והסתפר עם בלורית כמנהג הנכרים בעת ההיא, והלך וישב עם גדולי המלכות. אמר להם, מי שיש לו אויב, טוב יותר שיהיה האויב שלו עשיר או עני? השיבו לו, בודאי שעדיף שיהיה האויב עני. אמר להם, אם כן מוטב שהיהודים לא יעשו מלאכה בשבת. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על שמירת השבת.

חזר ואמר להם, מי שיש לו אויב, יכחיש (כלומר יהיה חלש) או יבריא? אמרו לו, יכחיש. אמר להם, אם כן ימולו את בניהם שנולדים להם לשמונה ימים ויכחישו. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על ברית המילה.

אחר כך, נודע להם לרשעים שהוא יהודי, וחזרו להעמיד את גזרותיהם על ישראל. אמרו חכמי ישראל, מי ילך ויבטל את הגזירה? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בנסים! ויחד איתו הלך רבי אלעזר בן רבי יוסי.

הלכו בדרך, יצא לקראת רבי שמעון שד אחד, ששמו בן תמליון, שאל השד את רבי שמעון, האם רצונכם שאלך עמכם? בכה רבי שמעון ואמר, והרי שפחה של בית אבא (הגר שהיתה שפחתו של אברהם אבינו) נזדמן לה מלאך שלוש פעמים, ואילו אני, אפילו פעם אחת לא נזדמן לי מלאך, אלא שד. ובכל זאת אמר רבי שמעון, יבוא הנס מכל מקום, והלך יחד עם בן תמליון. שאל רבי שמעון את השד, מה נעשה? אמר לו השד, אני אכנס ויגרום לבת הקיסר לחלות, וכך תוכל אתה לבטל את הגזירה.

מיהר בן תמליון וגרם לבת הקיסר להשתטות (להשתגע). כשהגיע רבי שמעון לשם, אמר למלך, יכולני לרפאות את בתך, נכנס לחדרה, ולחש באזנה, בן תמליון צא! בן תמליון צא! כיון שקרא לו, יצא בן תמליון והלך והבריאה בת הקיסר. אמר להם הקיסר, עתה תבקשו כל מה שתרצו, הכנסו לאוצר ותטלו כל מה שאתם רוצים. נכנסו לאוצר ומצאו את אותה האגרת של הגזירות על עם ישראל, נטלוה וקרעוה, ונתבטלה הגזירה.

למדים אנו, כי לפעמים אין אנו יודעים מהיכן תבוא הישועה. וכאשר לפני כשבעים שנה קמה מדינת ישראל, והיו ראשיה אנשים שאינם שומרי תורה, וחלקם גם רחוקים מאד מהתורה, אמר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יבוא הנס מכל מקום, לרבי שמעון שלח ה' את בן תמליון, ולנו, שלח את בן גוריון...

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה