הלכה ליום רביעי י"ז אייר תשע"ט 22 במאי 2019

ל"ג לעומר

יום ל"ג לעומר, הוא יום שמחה וחדוה, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי. ויש לענין זה סימוכין בדברי הפוסקים, ולכן נוהגים להרבות בשמחה ביום זה, ואין אומרים בו תחנון. בשנה זו (תשע"ט), יחול ל"ג לעומר מחר, ביום חמישי, כלומר החל מהלילה (מוצאי יום רביעי). ולכן נקדים כבר היום לספר איזה דבר ממעלתו של רבי שמעון בר יוחאי.

רבותינו התנאים, היו מלאכים של ממש, ואין לנו שמץ של השגה במדרגתם הרוחנית העליונה, אולם מיוחד היה רבי שמעון בנסים המרובים שנעשו על ידו, ובסגולתו המיוחדת שהיה גדול הדורות בחכמת הקבלה, והוא שסידר את רוב ספר הזוהר הקדוש, שהוא היסוד לכל חכמת הקבלה.

בגמרא במסכת מעילה (יז.) מובא: פעם אחת גזרה המלכות גזרה על ישראל, שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם. הלך רבי ראובן בן אסטרובלי, והסתפר עם בלורית כמנהג הנכרים בעת ההיא, והלך וישב עם גדולי המלכות. אמר להם, מי שיש לו אויב, טוב יותר שיהיה האויב שלו עשיר או עני? השיבו לו, בודאי שעדיף שיהיה האויב עני. אמר להם, אם כן מוטב שהיהודים לא יעשו מלאכה בשבת. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על שמירת השבת.

חזר ואמר להם, מי שיש לו אויב, יכחיש (כלומר יהיה חלש) או יבריא? אמרו לו, יכחיש. אמר להם, אם כן ימולו את בניהם שנולדים להם לשמונה ימים ויכחישו. אמרו לו, יפה אמרת, וביטלו את הגזירה על ברית המילה.

אחר כך, נודע להם לרשעים שהוא יהודי, וחזרו להעמיד את גזרותיהם על ישראל. אמרו חכמי ישראל, מי ילך ויבטל את הגזירה? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בנסים! ויחד איתו הלך רבי אלעזר בן רבי יוסי.

הלכו בדרך, יצא לקראת רבי שמעון שד אחד, ששמו בן תמליון, שאל השד את רבי שמעון, האם רצונכם שאלך עמכם? בכה רבי שמעון ואמר, והרי שפחה של בית אבא (הגר שהיתה שפחתו של אברהם אבינו) נזדמן לה מלאך שלוש פעמים, ואילו אני, אפילו פעם אחת לא נזדמן לי מלאך, אלא שד. ובכל זאת אמר רבי שמעון, יבוא הנס מכל מקום, והלך יחד עם בן תמליון. שאל רבי שמעון את השד, מה נעשה? אמר לו השד, אני אכנס ויגרום לבת הקיסר לחלות, וכך תוכל אתה לבטל את הגזירה.

מיהר בן תמליון וגרם לבת הקיסר להשתטות (להשתגע). כשהגיע רבי שמעון לשם, אמר למלך, יכולני לרפאות את בתך, נכנס לחדרה, ולחש באזנה, בן תמליון צא! בן תמליון צא! כיון שקרא לו, יצא בן תמליון והלך והבריאה בת הקיסר. אמר להם הקיסר, עתה תבקשו כל מה שתרצו, הכנסו לאוצר ותטלו כל מה שאתם רוצים. נכנסו לאוצר ומצאו את אותה האגרת של הגזירות על עם ישראל, נטלוה וקרעוה, ונתבטלה הגזירה.

למדים אנו, כי לפעמים אין אנו יודעים מהיכן תבוא הישועה. וכאשר לפני כשבעים שנה קמה מדינת ישראל, והיו ראשיה אנשים שאינם שומרי תורה, וחלקם גם רחוקים מאד מהתורה, אמר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יבוא הנס מכל מקום, לרבי שמעון שלח ה' את בן תמליון, ולנו, שלח את בן גוריון...

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה