הלכה ליום שני ט"ז תמוז תשע"ז 10 ביולי 2017

ברכו את ה' המבורך

שאלה: בשעה שהשליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך", ועונים לו הקהל "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", האם יש לעמוד ולכרוע, או שאין בזה צורך?

תשובה: לענין החיוב לעמוד בזמן אמירת "ברכו את ה' המבורך", מצאנו שיש בזה חילוקי מנהגים ידועים בין הספרדים והאשכנזים, כי מנהג האשכנזים לעמוד בעת אמירת ברכו, ומנהג הספרדים להשאר יושבים. ויש מן האשכנזים שמקפידים לעמוד באמירת ברכו אף מפי העולה לתורה, ולא רק כשהיא נאמרת מפי השליח ציבור. ומכל מקום מנהג הספרדים שלא לחוש לזה כלל. וגם גדולי הספרדים ששמענו שמעם לא נהגו בזה. (ובקדיש וברכו שלפני תפלת ערבית של שבת, גם הספרדים נוהגים לעמוד, על פי דברי רבינו האר"י, ויש מיוצאי חלאב ומיוצאי מרוקו שלא נהגו בזה).

ולגבי הכריעה באמירת "ברוך ה' המבורך", נזכר מנהג כזה בדברי הראשונים, במחזור ויטרי ובספר ארחות חיים ועוד. והגאון המשנה ברורה הביא שבספר מגן גבורים נדחק הרבה למצוא טעם למנהג זה, והמשנה ברורה עצמו (בביאור הלכה סי' קיג) הביא סמך לזה מן הפסוק בדברי הימים (א' פכ"ט) "ויאמר דוד לכל הקהל, ברכו נא את ה' אלהיכם, ויברכו כל הקהל לה' אלהי אבותיהם, ויקדו וישתחוו לה' ולמלך". וכמה מן האחרונים הביאו עוד טעמים למנהג זה. אמנם בספר מקור חיים להגאון רבי יאיר בכרך כתב, שבכל הוספת כריעות שלא נזכרו בתלמוד, יש חשש איסור של מוסיף על תקנות חז"ל בכריעות, וכן כתב בספר שלחן טהור, שאין לנהוג במנהגי הכריעות הללו, ובהגהה שם כתב שלא מצינו מקור נכון למנהג זה, ובטעות יסודו. גם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל היה סובר שאין לכרוע בברכו, מפני שיש בזה חשש הוספה על תקנות חז"ל בכריעות.

והגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כתב לדחות טענה זו של חשש איסור בהוספת כריעות, שהרי מצינו כמה וכמה כריעות שאנו כורעים אף על פי שלא תיקנו לנו רבותינו כריעות אלו, וכגון, בעת אמירת "ויעבור ה' על פניו" שנוהגים לכרוע על פי דברי המקובלים, ולא חששו הפוסקים מפני איסור הוספה על תקנת חז"ל בכריעות בענינים אלו.

ומכל מקום, הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כלל בכריעות אלו, ועליהם להשאר במנהגם ולא לכרוע בזמן אמירת ברכו, וכמו שנוהגים כן רבותינו הספרדים מאז ומעולם, וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא היה נוהג לכרוע כלל בזמן אמירת ברכו, ועל כן אין לנהוג בכריעות אלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מדובר לא לכרוע כלל או שיש חילוק בין ערב שבת קודש לשאר ימי חול? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

בליל שבת נוהגים לעמוד באמירת ברכו את ה' המבורך. ובני מרוקו ובני חלאב לא נהגו בזה. אך כאן בארץ ישראל פשט המנהג לעמוד.

הרי בכדי למנוע טעות כדאי להוסיף, שבתפילת ערבית של ערב שבת קודש - כן יש לעמוד בקדיש ואמירת ברכו. י"א תמוז תשע"ג / 19 ביוני 2013

נכון הוא, שנוהגים לעמוד באמירת ברכו בליל שבת שלפני ערבית, שאז מקבלים תוספת רוח. ויש שלא נהגו לעמוד, והם בני מרוקו ובני חלאב. אבל בירושלים המנהג פשוט לעמוד. ותשובה זו תופיע בהלכה היומית.

אפשר לדחות את דבריו של הרב דוד יוסף די בפשטות. "ויעבור ה' על פניו" ,אינה ברכה. כל הקפידה היא דווקא בברכות. ברכו את ה' המבורך נידון כברכה (ראה אחרונים). י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

עדיין יש מקום לדברי הגר"ד יוסף, שהרי ברכו את ה' המבורך גם כן אינה ברכה.

אחר בקשת מחילת כ"ת ברצוני לציין כי לכאורה דבריכם "הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כלל בכריעות אלו" אינם נכונים, ובפרט קהילת הטריפוליטאים (לוב) נהגו לכרוע ב"ברכו" למיטב זכרוני.
וכיון שיש סמך למנהג, מדוע שלא נניח להם לישראל? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

בכל בתי הכנסיות של הספרדים כיום, נוהגים לעמוד בעניית ברכו, או להגביה מעט, כעין הידור. ואין זה מנהג יוצאי טריפולי דוקא. אבל במקור המנהג, בארצות המזרח, ובירושלים עיר הקודש, לא נהגו בכריעות אלה כלל. וכאן למדו לכרוע מהאשכנזים, ואין זה מנהג ותיקין אצלינו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה