הלכה ליום רביעי כ"ה ניסן תשס"ה 4 במאי 2005

האם יש לפסוק הלכה על פי הספר שו"ת מן השמים?

בסיום ההלכה הקודמת הוזכר הספר שו"ת מן השמים, שחובר על ידי רבינו יעקב ממרויש מבעלי התוספות, שהיה שואל שאלות בהלכה וכדומה מן השמים על ידי שאלת חלום והיו משיבין לו מן השמים על שאלותיו.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א הכריע להלכה (בענין ברכה על ספירת העומר לנשים) דלא כדברי שו"ת מן השמים, ולכן נבאר קצת את המשקל ההלכתי שיש לספר שו"ת מן השמים.

בגמרא במסכת עירובין (דף מה.) מובא: "וישאל דוד בה' האלך והכתי בפלישתים האלה" וכו' (דוד שאל באורים ותומים את ה', אם ילך להלחם בפלישתים או לא), שואלת הגמרא במה הסתפק דוד, אם הסתפק אם מותר או אסור ללכת להלחם בפלישתים (משום שאותו יום היה שבת), הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים, אלא, הלך לשאול אם יצליח או לאו. וכתב רש"י, הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים, ודבר שהוא נושא הלכתי לא שואלים באורים ותומים, עד כאן.

ובגמרא במסכת תמורה (דף ט"ז.) מובא, שביום שנפטר משה רבינו נשתכחו כמה הלכות מישראל, ואמרו ישראל ליהושע, שאל! (דהיינו שישאל בנבואה וכדומה מאת ה' את ההלכות שנשתכחו) אמר להם: לא בשמים היא, דהיינו שמזמן שניתנה התורה לישראל, מסורות ההכרעות ההלכתיות ביד חכמי ישראל על פי כללי ההוראה הנמצאים בידינו, ואין לפסוק הלכה על פי דברי חלומות וכדומה, רק על פי דברי חכמי התורה האמיתיים, שיודעים את נתיבות הפסק ודבריהם נכונים להלכה למעשה.


ובהרבה מקומות בש"ס ובדברי הפוסקים מובאים עניני גילוים שונים מן השמים, והכלל הוא שאין לפסוק הלכה על פי ענינים מופתיים כגון שאלות חלום וכדומה, אלא שבמקומות שכבר נוהגים על פי דברי שו"ת מן השמים באיזה ענין, יוכלו לעשות סמך למנהגם על פי זה, אבל בנדון שהוזכר בהלכה הקודמת, כבר הזכרנו שדעת מרן שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, ואף שדעת שו"ת מן השמים שיכולות לברך, העיקר להלכה שאסור להן לברך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה