הלכה ליום שישי י"ב אייר תשע"ט 17 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

שאלות ותשובות הלכה יומית - נקדישך ונעריצך – לכעוס על הילדים – שינוי שם משפחה

שאלה: האם נכון לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ" או "נַקְדִּישְׁךָ וְנַעֲרִיצְךָ"?

תשובה: מנהגינו לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ", ואף על פי שבהמשך נוסח הקדושה יש לשון זכר, "הַמְּשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה", מכל מקום אין צורך שכל הקדושה תהיה באותו מטבע לשון. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן י) ועוד מגדולי הפוסקים, שבעניני התפלה אין לשנות וללכת על פי כללי הדקדוק. וכן כתב הגאון רבי אליהו מני רבה של חברון. ואמנם בשנים האחרונות התחכמו בכמה סידורים ומחזורים להשוות את הלשונות, ולכתוב הכל בלשון זכר, או בלשון נקבה, מכל מקום מרן רבינו זצ"ל לא נהג כן, וכן גדולי עולם שהיו לפניו לא שינו מן הנוסח הקבוע בתפלה, שאין אנו יודעים את שורשם של הדברים שנתקנו בדורות הקודמים על ידי גדולי עולם. וכבר מצאנו כיוצא בזה הרבה מאד בלשונות הפסוקים, שבתחילה משמשת לשון זכר ואחר כך לשון נקבה, או להיפך, כמו שנאמר: "וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ", וכן "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך". ו"מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה".

 

שאלה: כשאני מחנכת את הילדים, האם מותר לי לדבר בכעס מפני התנהגותם השלילית?

תשובה: במסכת כתובות (קג:) אמרו, "זרוק מרה בתלמידים". ולכן כתב הרמב"ם (בפרק ד מהלכות תלמוד תורה) שאם רואה הרב שהתלמידים מתרשלים בדברי תורה ומתרפין עליהן, ולפיכך לא הבינו היטב, חייב לרגוז עליהם כדי לחדדם ולזרזם. עד כאן. והוא הדין לגבי הורים עם ילדיהם. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל השמיענו בענין זה מעשה שהיה עם הגאון רבי ישראל מסלנט, שפעם תלמידיו התרשלו בלימודם, לכן עמד רבי ישראל וצעק עליהם בדברי תוכחה ברוגז ובכעס, רק באמצע דבריו שתק והסב פניו אל הקיר, ואחד התלמידים שישב שם, שמע את רבי ישראל אומר לעצמו, "לא לכעוס בלב, אלא רק למראה הפנים, כי כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". ושוב חזר לדבר את דברי תוכחתו. וסיים מרן זצ"ל ואמר: "כזה ראה וקדש"! (ראה בענף עץ אבות עמוד שנח). ויש לדעת כי על פי דין התורה, אסור לצער תינוק שלא על פי הדין. כלומר, מותר לחנכו, אבל אם מצערים אותו לחינם, יש בדבר איסור מן התורה. (ראה ברכי יוסף סימן שעב).

 

שאלה: אני מאומץ מגיל שנתיים, האם כדאי לקרוא את שם משפחתי על שם משפחת הורי המאמצים?

תשובה: כתב הגאון מרן החיד"א (בספר ככר לאדן מערכת גימל), ששמע מפי רבני ירושלים הזקנים, אודות הגאון רבי גבריאל איספראנסה (שמובא כמה מקומות בדברי גדולי האחרונים), שבילדותו נשאר יתום מאב ומאם, ובאה אשה חשובה ולקחה אותו וגדלה אותו ושכרה לו מלמדים למקרא ומשנה ותלמוד, ונעשה אדם גדול. ואשה זו היה שמה "איספראנסה". ורבי גבריאל שרצה לכבדה, עשה את כינוי שם משפחתו על שמה של אותה האשה, לעשות יקר וזכר לזו שהטיבה לו כל כך. נמצא, שאותם הורים שגידלו אותך במסירות והביאו אותך לחיי העולם, ראויים הם שתוסיף את שמם ככינוי לשמך, מצד הכרת הטוב וזכרון הטובה שהטיבו לך.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנקדישך ונעריצך יש לעורר נשים שיושבות, לעמוד? (כי הן לא אוחזות בתפילה עם הציבור) ומה לגבי ברכת כהנים כשיש כהנים? י"ח אייר תשע"ט / 23 במאי 2019

ברכת כהנים אין צורך לעורר. אבל בקדושה, בודאי שחובה לעמוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשע"ט

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה