הלכה ליום שישי י"ב אייר תשע"ט 17 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

שאלות ותשובות הלכה יומית - נקדישך ונעריצך – לכעוס על הילדים – שינוי שם משפחה

שאלה: האם נכון לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ" או "נַקְדִּישְׁךָ וְנַעֲרִיצְךָ"?

תשובה: מנהגינו לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ", ואף על פי שבהמשך נוסח הקדושה יש לשון זכר, "הַמְּשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה", מכל מקום אין צורך שכל הקדושה תהיה באותו מטבע לשון. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן י) ועוד מגדולי הפוסקים, שבעניני התפלה אין לשנות וללכת על פי כללי הדקדוק. וכן כתב הגאון רבי אליהו מני רבה של חברון. ואמנם בשנים האחרונות התחכמו בכמה סידורים ומחזורים להשוות את הלשונות, ולכתוב הכל בלשון זכר, או בלשון נקבה, מכל מקום מרן רבינו זצ"ל לא נהג כן, וכן גדולי עולם שהיו לפניו לא שינו מן הנוסח הקבוע בתפלה, שאין אנו יודעים את שורשם של הדברים שנתקנו בדורות הקודמים על ידי גדולי עולם. וכבר מצאנו כיוצא בזה הרבה מאד בלשונות הפסוקים, שבתחילה משמשת לשון זכר ואחר כך לשון נקבה, או להיפך, כמו שנאמר: "וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ", וכן "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך". ו"מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה".

 

שאלה: כשאני מחנכת את הילדים, האם מותר לי לדבר בכעס מפני התנהגותם השלילית?

תשובה: במסכת כתובות (קג:) אמרו, "זרוק מרה בתלמידים". ולכן כתב הרמב"ם (בפרק ד מהלכות תלמוד תורה) שאם רואה הרב שהתלמידים מתרשלים בדברי תורה ומתרפין עליהן, ולפיכך לא הבינו היטב, חייב לרגוז עליהם כדי לחדדם ולזרזם. עד כאן. והוא הדין לגבי הורים עם ילדיהם. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל השמיענו בענין זה מעשה שהיה עם הגאון רבי ישראל מסלנט, שפעם תלמידיו התרשלו בלימודם, לכן עמד רבי ישראל וצעק עליהם בדברי תוכחה ברוגז ובכעס, רק באמצע דבריו שתק והסב פניו אל הקיר, ואחד התלמידים שישב שם, שמע את רבי ישראל אומר לעצמו, "לא לכעוס בלב, אלא רק למראה הפנים, כי כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". ושוב חזר לדבר את דברי תוכחתו. וסיים מרן זצ"ל ואמר: "כזה ראה וקדש"! (ראה בענף עץ אבות עמוד שנח). ויש לדעת כי על פי דין התורה, אסור לצער תינוק שלא על פי הדין. כלומר, מותר לחנכו, אבל אם מצערים אותו לחינם, יש בדבר איסור מן התורה. (ראה ברכי יוסף סימן שעב).

 

שאלה: אני מאומץ מגיל שנתיים, האם כדאי לקרוא את שם משפחתי על שם משפחת הורי המאמצים?

תשובה: כתב הגאון מרן החיד"א (בספר ככר לאדן מערכת גימל), ששמע מפי רבני ירושלים הזקנים, אודות הגאון רבי גבריאל איספראנסה (שמובא כמה מקומות בדברי גדולי האחרונים), שבילדותו נשאר יתום מאב ומאם, ובאה אשה חשובה ולקחה אותו וגדלה אותו ושכרה לו מלמדים למקרא ומשנה ותלמוד, ונעשה אדם גדול. ואשה זו היה שמה "איספראנסה". ורבי גבריאל שרצה לכבדה, עשה את כינוי שם משפחתו על שמה של אותה האשה, לעשות יקר וזכר לזו שהטיבה לו כל כך. נמצא, שאותם הורים שגידלו אותך במסירות והביאו אותך לחיי העולם, ראויים הם שתוסיף את שמם ככינוי לשמך, מצד הכרת הטוב וזכרון הטובה שהטיבו לך.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

בנקדישך ונעריצך יש לעורר נשים שיושבות, לעמוד? (כי הן לא אוחזות בתפילה עם הציבור) ומה לגבי ברכת כהנים כשיש כהנים? י"ח אייר תשע"ט / 23 במאי 2019

ברכת כהנים אין צורך לעורר. אבל בקדושה, בודאי שחובה לעמוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה