הלכה ליום שישי י"ב אייר תשע"ט 17 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

שאלות ותשובות הלכה יומית - נקדישך ונעריצך – לכעוס על הילדים – שינוי שם משפחה

שאלה: האם נכון לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ" או "נַקְדִּישְׁךָ וְנַעֲרִיצְךָ"?

תשובה: מנהגינו לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ", ואף על פי שבהמשך נוסח הקדושה יש לשון זכר, "הַמְּשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה", מכל מקום אין צורך שכל הקדושה תהיה באותו מטבע לשון. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן י) ועוד מגדולי הפוסקים, שבעניני התפלה אין לשנות וללכת על פי כללי הדקדוק. וכן כתב הגאון רבי אליהו מני רבה של חברון. ואמנם בשנים האחרונות התחכמו בכמה סידורים ומחזורים להשוות את הלשונות, ולכתוב הכל בלשון זכר, או בלשון נקבה, מכל מקום מרן רבינו זצ"ל לא נהג כן, וכן גדולי עולם שהיו לפניו לא שינו מן הנוסח הקבוע בתפלה, שאין אנו יודעים את שורשם של הדברים שנתקנו בדורות הקודמים על ידי גדולי עולם. וכבר מצאנו כיוצא בזה הרבה מאד בלשונות הפסוקים, שבתחילה משמשת לשון זכר ואחר כך לשון נקבה, או להיפך, כמו שנאמר: "וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ", וכן "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך". ו"מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה".

 

שאלה: כשאני מחנכת את הילדים, האם מותר לי לדבר בכעס מפני התנהגותם השלילית?

תשובה: במסכת כתובות (קג:) אמרו, "זרוק מרה בתלמידים". ולכן כתב הרמב"ם (בפרק ד מהלכות תלמוד תורה) שאם רואה הרב שהתלמידים מתרשלים בדברי תורה ומתרפין עליהן, ולפיכך לא הבינו היטב, חייב לרגוז עליהם כדי לחדדם ולזרזם. עד כאן. והוא הדין לגבי הורים עם ילדיהם. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל השמיענו בענין זה מעשה שהיה עם הגאון רבי ישראל מסלנט, שפעם תלמידיו התרשלו בלימודם, לכן עמד רבי ישראל וצעק עליהם בדברי תוכחה ברוגז ובכעס, רק באמצע דבריו שתק והסב פניו אל הקיר, ואחד התלמידים שישב שם, שמע את רבי ישראל אומר לעצמו, "לא לכעוס בלב, אלא רק למראה הפנים, כי כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". ושוב חזר לדבר את דברי תוכחתו. וסיים מרן זצ"ל ואמר: "כזה ראה וקדש"! (ראה בענף עץ אבות עמוד שנח). ויש לדעת כי על פי דין התורה, אסור לצער תינוק שלא על פי הדין. כלומר, מותר לחנכו, אבל אם מצערים אותו לחינם, יש בדבר איסור מן התורה. (ראה ברכי יוסף סימן שעב).

 

שאלה: אני מאומץ מגיל שנתיים, האם כדאי לקרוא את שם משפחתי על שם משפחת הורי המאמצים?

תשובה: כתב הגאון מרן החיד"א (בספר ככר לאדן מערכת גימל), ששמע מפי רבני ירושלים הזקנים, אודות הגאון רבי גבריאל איספראנסה (שמובא כמה מקומות בדברי גדולי האחרונים), שבילדותו נשאר יתום מאב ומאם, ובאה אשה חשובה ולקחה אותו וגדלה אותו ושכרה לו מלמדים למקרא ומשנה ותלמוד, ונעשה אדם גדול. ואשה זו היה שמה "איספראנסה". ורבי גבריאל שרצה לכבדה, עשה את כינוי שם משפחתו על שמה של אותה האשה, לעשות יקר וזכר לזו שהטיבה לו כל כך. נמצא, שאותם הורים שגידלו אותך במסירות והביאו אותך לחיי העולם, ראויים הם שתוסיף את שמם ככינוי לשמך, מצד הכרת הטוב וזכרון הטובה שהטיבו לך.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנקדישך ונעריצך יש לעורר נשים שיושבות, לעמוד? (כי הן לא אוחזות בתפילה עם הציבור) ומה לגבי ברכת כהנים כשיש כהנים? י"ח אייר תשע"ט / 23 במאי 2019

ברכת כהנים אין צורך לעורר. אבל בקדושה, בודאי שחובה לעמוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה