הלכה ליום שני ח' אייר תשע"ט 13 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן רבי יצחק וידידה מלאי ז"ל

נלב"ע ב-ו' באייר התשע"ה , תהא נשמתו צרורה בצרור החיים , יהי זכרו ברוך.

הוקדש על ידי

בתו אתי

הדרך לקבלת התפילות

שאלה: מה הכוונה "אל תעש תפילתך קבע", הרי התפילות קבועות שלוש פעמים בכל יום? והאם יש עצה מיוחדת לקבלת התפילות?

תשובה: לגבי השאלה הראשונה, שנינו בפרקי אבות (פ"ב מי"ח), רבי שמעון אומר, הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה, וכשאתה מתפלל, "אל תעש תפילתך קבע", אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא.

ביאור הדברים, "אל תעש תפלתך קבע"
רבותינו במסכת ברכות (כט:) ביארו מה שאמר התנא, "אל תעש תפילת קבע", רבי אושעיא אומר, "כל שתפלתו דומה עליו כמשאוי", (כלומר, חוק קבוע הוא לו להתפלל, וצריך הוא בעל כרחו לעשות כן כדי לצאת ידי חובתו), הוא הנקרא "עושה תפלתו קבע". ואילו חכמים אומרים, "כל שאינו אומרה בלשון תחנונים". כלומר, סגנון התפלה צריך שיהיה בדרך תחנונים לפני ה' יתברך, בהכנעה ובלב שלם.

וכדברי חכמים פסק הרמב"ם (בפ"ד מהלכות תפילה הט"ז). ובגמרא במסכת סוטה (ה.) אמרו, אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן שם לבו כבשר, (שהוא רך, ולא כאבן שהיא קשה), כלומר שיתפלל בהכנעה.

דע לפני מי אתה עומד
ובמסכת ברכות (דף כח:) אמר להם רבי אלעזר לתלמידיו, כשאתם מתפללים, דעו לפני מי אתם עומדים. וכמו שאמרו במסכת סנהדרין (כב.), המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, שנאמר "שויתי ה' לנגדי תמיד". וכן אמרו במסכת ברכות (לא.) על מה שנאמר "וחנה היא היא מדברת על לבה", מכאן שהמתפלל צריך שיכוין את לבו. וכן פסק הרמב"ם, שכוונת הלב שהיא מעכבת בתפילה (שללא כוונה זו לא יצא ידי חובת תפילה) היא הכוונה שיפנה לבו מכל המחשבות ויחשוב כאילו הוא עומד לפני השכינה.

המשתף שם שמים בצערו
ולגבי השאלה השנייה, האם יש עצה מיוחדת לקבלת התפילות. הנה ביארנו כבר בהלכה יומית (בהלכה שעסקה בענין בקשת צרכיו בתפילה), שמותר לאדם המתפלל לפני ה', לבקש את צרכיו האישיים בתפילה, בברכת שמע קולינו, וכפי שביארנו כבר. ואת דברינו סיימנו בכך, שמן הראוי שכאשר מבקש אדם את צרכיו האישיים יכוין בבקשותיו בכדי שיטב לו לעבודת הבורא, ולא רק לצורך תועלתו האישית.

והנה בגמרא במסכת ברכות (סג.) אמרו, "כל המשתף שם שמים בצערו כופלים לו פרנסתו", שנאמר, "והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך". ופירש המהרש"א, דהיינו שיתפלל לפני ה' שיעשה למען שמו הגדול שהוא עמנו בצרה, שנאמר, "עמו אנכי בצרה".

ובספר מעיינה של תורה (סוף פרשת שמות) כתב וזו לשונו: החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ היו אומרים, כשאדם מתפלל בעת צרה, יבקש בעיקר על צער השכינה, ולא על צערו, שאם מכוין רק על צערו, יש מקום לקטרג עליו, אבל אם מכוין בנוגע לצער השכינה, (או על כל פנים גם על צער השכינה) שהשכינה מצטערת בצערו של כל אדם מישראל (סנהדרין מו.) מוכרחים כל המקטרגים לסתום את פיותיהם.

והגאון רבי חיים מוואלאז'ין בספר נפש החיים כתב, שהמתפלל לא תהיה תכלית כוונתו בשאלת צרכיו לצורך עצמו בלבד, שאין זו דרך נכונה לישרים בלבותם, אלא תכלית הכוונה צריכה להיות רק לצורך גבוה. שבזמן שהאדם שרוי למטה בצער, גם העליונים בצער. ובספר ילקוט סופר כתב בשם הרמב"ם, שאם משתף בצרתו צער השכינה, עליו נאמר, עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו, שיזכה להוושע מצרתו.

ולכן המתפלל על בניו שילכו בדרך טובה, תהיה עיקר כוונתו לשם שמים, שיהיו בניו יראי ה' והולכים בדרכיו, וכן המתפלל שיהיו לו ילדים, יכוין לשם שמים, שיזכה לקיים מצוות התורה על ידם, ויגדלו בדרך ה'. וכן המתפלל על זיווג, יכוין כי עיקר בניית האדם היא על ידי נישואים, ולעבודת ה' הוא צריך להנשא. וכן כשמתפלל על פרנסה, יכוין כי על ידי פרנסה בריוח יהיה פנוי יותר לעבודת ה', ויוכל להרבות צדקה וחסד. וכן על זה הדרך. ויתקבלו תפילותינו ברצון. אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה