הלכה ליום שישי ה' אייר תשע"ט 10 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

התינוק בניה בן רעות

לרפואה שלמה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו אמן כן יהי רצון

הוקדש על ידי

אהבת ישראל

שאלות ותשובות הלכה יומית - בעלי ברית – חתן בר מצוה – להכנס לנסיון

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: נולד לנו בן, האם מותר לי להסתפר ביום הברית שהוא יום ראשון הקרוב?

תשובה: אף על פי שאין להסתפר בימי ספירת העומר, מכל מקום כתב הרמ"א (סימן תצג ס"ב) שבעלי ברית, שהם הסנדק, אבי הבן והמוהל, מותרים להסתפר ביום הברית. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (חזון עובדיה יום טוב עמוד רסד). ואם הברית חלה ביום ראשון, מותר לבעלי הברית להסתפר אפילו ביום שישי, מפני שביום ראשון לא יהיה להם פנאי לכך. וכן פסקו הרבה פוסקים שהביא מרן זצ"ל את דבריהם.

 

שאלה: בני נכנס לגיל מצוות תוך ימי הספירה, האם הוא רשאי להסתפר לכבוד ה"בר מצווה"?

תשובה: בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן מה) נשאל בשאלה הזו, והשיב, שאי אפשר להקל לבר מצוה להסתפר ביום שנכנס לעול מצוות, שאם נאמר שמותר לו להסתפר, אם כן אנו מדמים אותו ממש לחתן שמתחתן, ואם כן גם נאמר שלא אומרים "תחנון" בבית הכנסת שמתפלל בו הבר מצוה. ומעולם לא שמענו שפוטרים את הציבור מתחנון בגלל שיש שם "בר מצוה". ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד רסו) כתב, שאצלינו המנהג פשוט שבאמת לא אומרים תחנון בבית הכנסת כשיש שם "בר מצוה", והביא שכן המנהג בירושלים ובמצרים ובהרבה מדינות, והחתן בר מצווה הוא כחתן. ולפי זה נראה שגם לענין תספורת בימי הספירה, כיון שאין האיסור בזה אלא מצד מנהג, אם כן רשאי בר המצוה להסתפר ביום מלאת לו שלוש עשרה שנה, אפילו בימי הספירה.

 

שאלה: האם מותר לי להכניס את עצמי לנסיון, כדי להתגבר ולהתעלות?

תשובה: במסכת סנהדרין (קז.) אמרו, לעולם אל יביא אדם את עצמו לידי נסיון, שהרי דוד המלך אמר, "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי", כלומר, ביקש שה' יכניס אותו לנסיון, ולבסוף נכשל בבת שבע. ואז אמר, "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי", כלומר, אמר דוד המלך, מי יתן והיה בפי רסן לעכב את אמרי פי, שלא הייתי אומר בחנני ה' ונסני, שהרי הנסיון הביא אותו לידי חטא. וזהו מה שאמרו חז"ל במסכת אבות (פ"ב), "אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה