הלכה ליום שישי ה' אייר תשע"ט 10 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

התינוק בניה בן רעות

לרפואה שלמה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו אמן כן יהי רצון

הוקדש על ידי

אהבת ישראל

שאלות ותשובות הלכה יומית - בעלי ברית – חתן בר מצוה – להכנס לנסיון

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: נולד לנו בן, האם מותר לי להסתפר ביום הברית שהוא יום ראשון הקרוב?

תשובה: אף על פי שאין להסתפר בימי ספירת העומר, מכל מקום כתב הרמ"א (סימן תצג ס"ב) שבעלי ברית, שהם הסנדק, אבי הבן והמוהל, מותרים להסתפר ביום הברית. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (חזון עובדיה יום טוב עמוד רסד). ואם הברית חלה ביום ראשון, מותר לבעלי הברית להסתפר אפילו ביום שישי, מפני שביום ראשון לא יהיה להם פנאי לכך. וכן פסקו הרבה פוסקים שהביא מרן זצ"ל את דבריהם.

 

שאלה: בני נכנס לגיל מצוות תוך ימי הספירה, האם הוא רשאי להסתפר לכבוד ה"בר מצווה"?

תשובה: בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן מה) נשאל בשאלה הזו, והשיב, שאי אפשר להקל לבר מצוה להסתפר ביום שנכנס לעול מצוות, שאם נאמר שמותר לו להסתפר, אם כן אנו מדמים אותו ממש לחתן שמתחתן, ואם כן גם נאמר שלא אומרים "תחנון" בבית הכנסת שמתפלל בו הבר מצוה. ומעולם לא שמענו שפוטרים את הציבור מתחנון בגלל שיש שם "בר מצוה". ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד רסו) כתב, שאצלינו המנהג פשוט שבאמת לא אומרים תחנון בבית הכנסת כשיש שם "בר מצוה", והביא שכן המנהג בירושלים ובמצרים ובהרבה מדינות, והחתן בר מצווה הוא כחתן. ולפי זה נראה שגם לענין תספורת בימי הספירה, כיון שאין האיסור בזה אלא מצד מנהג, אם כן רשאי בר המצוה להסתפר ביום מלאת לו שלוש עשרה שנה, אפילו בימי הספירה.

 

שאלה: האם מותר לי להכניס את עצמי לנסיון, כדי להתגבר ולהתעלות?

תשובה: במסכת סנהדרין (קז.) אמרו, לעולם אל יביא אדם את עצמו לידי נסיון, שהרי דוד המלך אמר, "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי", כלומר, ביקש שה' יכניס אותו לנסיון, ולבסוף נכשל בבת שבע. ואז אמר, "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי", כלומר, אמר דוד המלך, מי יתן והיה בפי רסן לעכב את אמרי פי, שלא הייתי אומר בחנני ה' ונסני, שהרי הנסיון הביא אותו לידי חטא. וזהו מה שאמרו חז"ל במסכת אבות (פ"ב), "אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה