הלכה ליום רביעי ג' אייר תשע"ט 8 במאי 2019

כבוד התורה – קבורת הנדיב

שנינו בפרקי אבות (פ"ד): "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת". כלומר, אדם שהוא מכיר בערכה של התורה, ומכבד את התורה הקדושה ואת חכמי התורה, זוכה שגם הוא מכובד בעיני הבריות.

ומעשה אירע בארצות הברית לפני כשנה. אברך אחד שגר באיזור ניו יורק, החליט עם רעייתו שבאותה שנה, הם לא יהיו בביתם בראש השנה, אלא יסעו לעיר אחרת. אמרה רעייתו של אותו אברך, הנה בכל שנה אני רגילה ליסוע בערב ראש השנה לפקוד את קברות הורי הקבורים באזור ניו ג'רזי הסמוכה, והשנה הדבר לא יסתדר, לכן אשתדל ללכת לשם עוד לפני ערב ראש השנה, כדי לקיים את מנהגי.

והנה בחודש אלול, נסעו האברך ורעייתו באזור העיר ניו ג'רזי, ולפתע נזכרה האשה בדבריה, שכאשר יתאפשר הדבר, היא תלך לפקוד את קברות הוריה. לכן נסעו האברך ורעייתו לבית העלמין, ושם התפללו על קברות הורי האשה. כאשר באו לצאת מן המקום, הנה הם רואים קבוצת אנשים יהודים בצד בית העלמין, אותם אנשים קראו לאברך ואמרו לו, האם תוכל לבוא הנה לדקה אחת, כי באנו לקבור כאן נפטר אחד שמת, ואין לו קרובי משפחה, ואנו רוצים לומר קדיש לפני קבורתו. נענה האברך ברצון, שהרי מצוה גדולה נקרתה בדרכו. האשה המתינה בצד, והאברך הצטרף למנין, כאשר איש ה"חברא קדישא" אומר קדיש לעלוי נשמת הנפטר הגלמוד. לאחר מכן הורידו את הנפטר אל קברו. אולם אז, מה מאד הופתע האברך בראותו כי אנשי החברא קדישא אינם מכסים את הנפטר בעפר, אלא פונים להם לדרכם, מיד שאל אותם, מה אתם עושים? מדוע אינכם מכסים את הנפטר? השיבו לו, כי מנהגם הוא שבעוד כמה דקות יגיע הנה טרקטור, והוא יכסה את הקבר באמצעות הכף שלו. האברך הזדעזע ממה ששמע, הרי אין זה ראוי שיכסו כך את קברו של אותו יהודי מסכן. לכן החליט להשאר במקום לראות מה שיהיה.

לאחר דקות ספורות, הוא שומע רעש מנוע, ואמנם הגיע למקום טרקטור קטן, ועליו נהג נכרי, שבא לכסות את הקבר. פנה אליו האברך ואמר לו, אולי תסכים לתת לי את המעדר שברשותך, כדי שאני בעצמי אכסה את הקבר? השיב לו בעל הטרקטור, אין בעיה, בבקשה, קח לך מעדר ועשה מה שתרצה. ואמנם אותו אברך כיסה בעצמו את הקבר במשך כחצי שעה, באמצעות מעדר, לאחר מכן קבע את השלט עם שמו של הנפטר שהשאירו שם אנשי ה"חברא קדישא". אותו אברך פנה לדרכו עם רעייתו, כשהם מהורהרים מאד, איזה דבר מוזר נקלע בדרכם, שהרי הם לא חשבו כלל להגיע באותו יום לבית העלמין, וכעת זכו לכבד כל כך את הנפטר בדרכו האחרונה. אולם לא היתה להם כל אפשרות לדעת במי מדובר.

לאחר כמה ימים, טילפן אותו אברך לאחד מרבותיו בישיבה שבה למד בבחרותו (ישיבת נר ישראל בבולטימור) כדי לאחל לו שנה טובה, ובתוך דבריו סיפר לרבו את שעבר עליו באותו יום. והנה בשעה שהזכיר את שמו של הנפטר, פרצה צעקה מפיו של הרב, וכך אמר, דע לך, כי לפני כמה שנים, כאשר באת ללמוד בישיבה, הוריך לא הסכימו לשאת בעול של שכר הלימוד. לכן פניתי בזמנו לאדם אחד, והצעתי לו לקחת עליו את העול ולשלם במשך כל השנים את שכר הלימוד שלך, והוא נעתר לבקשה. ואותו אדם היה ערירי, לא היו לא ילדים כלל, והוא אותו אדם שהזכרת את שמו. והנה עתה, באו לקוברו בחוסר כבוד, אך מן השמים סובבו את הדברים, שזכית אתה להשיב לו טובה, וקברת אותו במו ידיך בקבר ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה