הלכה ליום שישי כ"ח ניסן תשע"ט 3 במאי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - פירוק חלונות – לעצום עיניים באוטובוס – רחוב על שם רב

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לפרק בשבת את חלונות הזזה, כדי שהבית יהיה יותר מאוורר?

תשובה: הרמב"ם (פ"י הלכה יד) כתב: "המחזיר בשבת דלת וכו', הרי זה תולדת בונה". כלומר, כשם שיש איסור לבנות באבנים בשבת, כך אסור להרכיב דלת בשבת. וכן אסור לפרק את הדלת. וכן הדין לגבי חלונות. וכך פסק גם מרן בשלחן ערוך (סימן שח ס"ט). ואמנם יש אומרים שאין בזה איסור ממש מן התורה, אלא רק איסור מדרבנן. והגאון החזון איש כתב, שכאשר הדלת או החלון מונחים בצורה רפויה, יש מקום להקל בפירוק או החזרת דלת או חלון כזה בשבת. אבל למעשה מרן זצ"ל כתב שאין להקל בדבר, שיש כאן חשש איסור תורה, ובפרט בחלונות שמורכבים בחוזקה, וקצת קשה לפרק אותן. ורק אם יש צורך בדבר, כגון במקום שסועדים שם בשבת וחם מאד, אפשר לומר לגוי שהוא יפרק את החלונות. וכן פסק הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף (סימן שז). והביא דבריו להלכה מרן רבינו זצ"ל בחזון עובדיה (ח"ה עמוד רפו).

 

שאלה: האם מותר לי לעצום עיניים באוטובוס, וכך לא אראה כאשר יכנס אדם זקן ולא אצטרך לעמוד מפניו?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. ובגמרא (דף לג.) אמרו, שמי שעוצם עיניו כדי שיחשבו שלא ראה את הזקן, הרי זה רשע. ושאלו בגמרא, האם מותר להעצים עיניו לפני שיגיע אדם זקן, כדי שלא להתחייב בכלל לעמוד מפניו, תלמוד לומר "תקום ויראת". ופירש רש"י, יש לך לירא מהבורא היודע מחשבותיך שאתה מבקש להפטר ממצוותו. וכן פסקו הפוסקים, וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן רמד סעיף ג), "אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו כדי שלא יצטרך לקום מפניו".

 

שאלה: רחוב שקרוי על שם רב, כמו רחוב שנקרא על שם רבי עקיבא, האם מותר לקרוא לו "רחוב עקיבא"?

תשובה: אסור לאדם להזכיר את שם רבו, או תלמיד חכם, בשמו הפרטי ללא תוספת תואר "הרב". ולכן אנו מקפידים לקרוא לרבותינו תמיד בתוספת תואר כבוד לפני השם הפרטי. ולגבי רחוב, נראה שאם יש צד זלזול בקריאת הרחוב ללא תואר הרב, באופן שצורם לאוזן, כמו רחוב רבי עקיבא, הרי שאסור לקרוא לרחוב ללא תוספת תואר "רבי". וכן נכון להחמיר בזה גם לגבי רחובות אחרים, כמו רחוב "רבי חי טייב". ובמקרה שאין שם זלזול בשמו של הרב, והרחוב רק נקרא על שמו, אין בזה איסור מצד הדין. ולכן רחוב שנקרא על שם רב עם שם משפחתו, כמו רחוב "רבי שמעון אגסי", שרגילים לקרוא לו רחוב אגסי, אין איסור בדבר, וכמו שאנו קוראים לספרים שנקראים על שם המחבר, בלא תוספת "הרב". ולמשל ספר "חזון עובדיה", שאינו נקרא ספר "חזון רבי עובדיה", משום שכאן הזכרת השם היא רק זכר לשם המחבר, ואין כאן שום זלזול. (ועיין ב"מ פד: ואסיקו להו רבי אלעזר על שמיה). ובגמרא במסכת יבמות (דף קה.) מובא, שמשפחה אחת היתה בירושלים והיו בניה מתים בני שמונה עשרה שנה, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, אולי אתם ממשפחתו של עלי הכהן? לכן לכו ועיסקו בתורה כדי שתאריכו ימים! ושמעו בקולו ועסקו בתורה וחיו. "והיו קוראים להם משפחת יוחנן על שמו". ומשמע שבמקרה שאין זלזול בהזכרת השם, מותר לקרוא למשפחה על שם רב גדול אף בלא תוספת תואר כבוד. והוא הדין לרחוב. (אולם בגמרא במסכת ראש השנה (יח.) מובא אותו מעשה, ושם נכתב "והיו קוראים להם משפחת רבן יוחנן על שמו").

 

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה תמוה, איך אנו מזכירים שמות תנאים ואמוראים ללא הרב וכדו', כמו הלל ושמאי ואביי ורבא ושמואל וכדו'. ל' ניסן תשע"ט / 5 במאי 2019

משום ש"גדול מרבן שמו", אותם תנאים שאנו מזכירים בלא תואר הרב, הוא משום שמרוב גדולתם, עצם הזכרת שמם היה מעורר כבוד. ולכן הם נקראים רק בשמותיהם, ואדרבא, יש זלזול בהם אם נאמר "רבי הלל", כי הלל הזקן היה גדול מרבי הלל האמורא שהיה אחר כך, והתואר "רבי" לא יוכל לשקף את גדולתו. וכמו שמזמן משה רבינו היו קוראים לו משה. ורק בפניו היו משתמשים בתואר נוסף, כמו שנאמר, "אדוני משה כלאם". 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה