הלכה ליום שישי כ"ח ניסן תשע"ט 3 במאי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - פירוק חלונות – לעצום עיניים באוטובוס – רחוב על שם רב

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לפרק בשבת את חלונות הזזה, כדי שהבית יהיה יותר מאוורר?

תשובה: הרמב"ם (פ"י הלכה יד) כתב: "המחזיר בשבת דלת וכו', הרי זה תולדת בונה". כלומר, כשם שיש איסור לבנות באבנים בשבת, כך אסור להרכיב דלת בשבת. וכן אסור לפרק את הדלת. וכן הדין לגבי חלונות. וכך פסק גם מרן בשלחן ערוך (סימן שח ס"ט). ואמנם יש אומרים שאין בזה איסור ממש מן התורה, אלא רק איסור מדרבנן. והגאון החזון איש כתב, שכאשר הדלת או החלון מונחים בצורה רפויה, יש מקום להקל בפירוק או החזרת דלת או חלון כזה בשבת. אבל למעשה מרן זצ"ל כתב שאין להקל בדבר, שיש כאן חשש איסור תורה, ובפרט בחלונות שמורכבים בחוזקה, וקצת קשה לפרק אותן. ורק אם יש צורך בדבר, כגון במקום שסועדים שם בשבת וחם מאד, אפשר לומר לגוי שהוא יפרק את החלונות. וכן פסק הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף (סימן שז). והביא דבריו להלכה מרן רבינו זצ"ל בחזון עובדיה (ח"ה עמוד רפו).

 

שאלה: האם מותר לי לעצום עיניים באוטובוס, וכך לא אראה כאשר יכנס אדם זקן ולא אצטרך לעמוד מפניו?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. ובגמרא (דף לג.) אמרו, שמי שעוצם עיניו כדי שיחשבו שלא ראה את הזקן, הרי זה רשע. ושאלו בגמרא, האם מותר להעצים עיניו לפני שיגיע אדם זקן, כדי שלא להתחייב בכלל לעמוד מפניו, תלמוד לומר "תקום ויראת". ופירש רש"י, יש לך לירא מהבורא היודע מחשבותיך שאתה מבקש להפטר ממצוותו. וכן פסקו הפוסקים, וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן רמד סעיף ג), "אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו כדי שלא יצטרך לקום מפניו".

 

שאלה: רחוב שקרוי על שם רב, כמו רחוב שנקרא על שם רבי עקיבא, האם מותר לקרוא לו "רחוב עקיבא"?

תשובה: אסור לאדם להזכיר את שם רבו, או תלמיד חכם, בשמו הפרטי ללא תוספת תואר "הרב". ולכן אנו מקפידים לקרוא לרבותינו תמיד בתוספת תואר כבוד לפני השם הפרטי. ולגבי רחוב, נראה שאם יש צד זלזול בקריאת הרחוב ללא תואר הרב, באופן שצורם לאוזן, כמו רחוב רבי עקיבא, הרי שאסור לקרוא לרחוב ללא תוספת תואר "רבי". וכן נכון להחמיר בזה גם לגבי רחובות אחרים, כמו רחוב "רבי חי טייב". ובמקרה שאין שם זלזול בשמו של הרב, והרחוב רק נקרא על שמו, אין בזה איסור מצד הדין. ולכן רחוב שנקרא על שם רב עם שם משפחתו, כמו רחוב "רבי שמעון אגסי", שרגילים לקרוא לו רחוב אגסי, אין איסור בדבר, וכמו שאנו קוראים לספרים שנקראים על שם המחבר, בלא תוספת "הרב". ולמשל ספר "חזון עובדיה", שאינו נקרא ספר "חזון רבי עובדיה", משום שכאן הזכרת השם היא רק זכר לשם המחבר, ואין כאן שום זלזול. (ועיין ב"מ פד: ואסיקו להו רבי אלעזר על שמיה). ובגמרא במסכת יבמות (דף קה.) מובא, שמשפחה אחת היתה בירושלים והיו בניה מתים בני שמונה עשרה שנה, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, אולי אתם ממשפחתו של עלי הכהן? לכן לכו ועיסקו בתורה כדי שתאריכו ימים! ושמעו בקולו ועסקו בתורה וחיו. "והיו קוראים להם משפחת יוחנן על שמו". ומשמע שבמקרה שאין זלזול בהזכרת השם, מותר לקרוא למשפחה על שם רב גדול אף בלא תוספת תואר כבוד. והוא הדין לרחוב. (אולם בגמרא במסכת ראש השנה (יח.) מובא אותו מעשה, ושם נכתב "והיו קוראים להם משפחת רבן יוחנן על שמו").

 

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה תמוה, איך אנו מזכירים שמות תנאים ואמוראים ללא הרב וכדו', כמו הלל ושמאי ואביי ורבא ושמואל וכדו'. ל' ניסן תשע"ט / 5 במאי 2019

משום ש"גדול מרבן שמו", אותם תנאים שאנו מזכירים בלא תואר הרב, הוא משום שמרוב גדולתם, עצם הזכרת שמם היה מעורר כבוד. ולכן הם נקראים רק בשמותיהם, ואדרבא, יש זלזול בהם אם נאמר "רבי הלל", כי הלל הזקן היה גדול מרבי הלל האמורא שהיה אחר כך, והתואר "רבי" לא יוכל לשקף את גדולתו. וכמו שמזמן משה רבינו היו קוראים לו משה. ורק בפניו היו משתמשים בתואר נוסף, כמו שנאמר, "אדוני משה כלאם". 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה