הלכה ליום חמישי כ' ניסן תשע"ט 25 באפריל 2019

שביעי של פסח

מתוך דרשתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתוספת ביאור

בזמן שיצאו בני ישראל ממצרים, ונקרע להם הים, ועברו בתוכו, נאמר בתורה, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה". כלומר, לא קרבו המצריים לבני ישראל כל הלילה.

ובגמרא במסכת מגילה (דף י:) אמרו, באותה שעה, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני ה' יתברך, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? ובפשטות הכוונה היא, שמעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, הם המצריים, עומדים כולם לטבוע בים, ואין זה זמן מתאים שמלאכי השרת יאמרו שירה לפני ה' בזמן כזה.

אולם לכאורה, באותה שעה עדיין היו המצריים בתוך הים יחד עם בני ישראל, ושני העמים עברו ביבשה בתוך הים, ועדיין לא טבעו המצרים, ואם כן, מה פירוש הדברים שאמר ה' יתברך "מעשי ידי טובעים בים"? ועוד קשה, שהרי התורה מציינת לשבח את שירתם של משה ובני ישראל, שעיקר שירתם היתה על מפלת אויביהם שטבעו בים, כמו שנאמר : "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף". ואם כן, מדוע אמר ה' למלאכי השרת, "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" ואילו את שירתם של בני ישראל אהב ה'?

והסביר זאת מרן זצ"ל בשם רבינו שמואל הורוויץ, (בספר דברי שלום דף לט ע"א), על פי מה שאמרו רבותינו במסכת סנהדרין (דף צה:) על הנאמר בענין סנחריב, שבא להלחם עם חזקיה מלך יהודה, ובלילה בא מלאך ה' והמית את כל צבאות סנחריב, ושם נאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים". אמר רבי יצחק נפחא, איך המית מלאך ה' את כל מחנה אשור? גילה את אזניהם ושמעו שירה מפי חיות הקודש, ומיד פרחה נשמתם ומתו.

אף כאן, לגבי מצרים, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, ולהשמיע את שירתם למצרים, שעל ידי כך תצא נשמתם, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי, הם בני ישראל, טובעים בים, שעליהם גזרו המצרים "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" אם כן עלי לעשות מידה כנגד מידה, ולהטביע את המצרים במים עד שתצא נשמתם, ואתם אומרים שירה, שתהיה מיתתם נוחה בשומעם שירה של מלאכי השרת?

וכשם שעשה ה' יתברך נסים ונפלאות גדולות לאבותינו על ים סוף, כך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות לעם ישראל, ולהנקם מאויביהם, ואלו הנסים העתידים להיות, יהיו גדולים מן הנסים שנעשו במצרים, כמו שנאמר, "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם". כלומר, הנסים שעתיד ה' לעשות, יהיו עיקריים וגדולים יותר מן הנסים שנעשו במצרים. נזכה ונחיה ונראה בגאולתינו השלימה, ויקויים בנו הפסוק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה