הלכה ליום חמישי כ' ניסן תשע"ט 25 באפריל 2019

שביעי של פסח

מתוך דרשתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתוספת ביאור

בזמן שיצאו בני ישראל ממצרים, ונקרע להם הים, ועברו בתוכו, נאמר בתורה, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה". כלומר, לא קרבו המצריים לבני ישראל כל הלילה.

ובגמרא במסכת מגילה (דף י:) אמרו, באותה שעה, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני ה' יתברך, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? ובפשטות הכוונה היא, שמעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, הם המצריים, עומדים כולם לטבוע בים, ואין זה זמן מתאים שמלאכי השרת יאמרו שירה לפני ה' בזמן כזה.

אולם לכאורה, באותה שעה עדיין היו המצריים בתוך הים יחד עם בני ישראל, ושני העמים עברו ביבשה בתוך הים, ועדיין לא טבעו המצרים, ואם כן, מה פירוש הדברים שאמר ה' יתברך "מעשי ידי טובעים בים"? ועוד קשה, שהרי התורה מציינת לשבח את שירתם של משה ובני ישראל, שעיקר שירתם היתה על מפלת אויביהם שטבעו בים, כמו שנאמר : "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף". ואם כן, מדוע אמר ה' למלאכי השרת, "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" ואילו את שירתם של בני ישראל אהב ה'?

והסביר זאת מרן זצ"ל בשם רבינו שמואל הורוויץ, (בספר דברי שלום דף לט ע"א), על פי מה שאמרו רבותינו במסכת סנהדרין (דף צה:) על הנאמר בענין סנחריב, שבא להלחם עם חזקיה מלך יהודה, ובלילה בא מלאך ה' והמית את כל צבאות סנחריב, ושם נאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים". אמר רבי יצחק נפחא, איך המית מלאך ה' את כל מחנה אשור? גילה את אזניהם ושמעו שירה מפי חיות הקודש, ומיד פרחה נשמתם ומתו.

אף כאן, לגבי מצרים, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, ולהשמיע את שירתם למצרים, שעל ידי כך תצא נשמתם, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי, הם בני ישראל, טובעים בים, שעליהם גזרו המצרים "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" אם כן עלי לעשות מידה כנגד מידה, ולהטביע את המצרים במים עד שתצא נשמתם, ואתם אומרים שירה, שתהיה מיתתם נוחה בשומעם שירה של מלאכי השרת?

וכשם שעשה ה' יתברך נסים ונפלאות גדולות לאבותינו על ים סוף, כך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות לעם ישראל, ולהנקם מאויביהם, ואלו הנסים העתידים להיות, יהיו גדולים מן הנסים שנעשו במצרים, כמו שנאמר, "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם". כלומר, הנסים שעתיד ה' לעשות, יהיו עיקריים וגדולים יותר מן הנסים שנעשו במצרים. נזכה ונחיה ונראה בגאולתינו השלימה, ויקויים בנו הפסוק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה