הלכה ליום חמישי כ' ניסן תשע"ט 25 באפריל 2019

שביעי של פסח

מתוך דרשתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתוספת ביאור

בזמן שיצאו בני ישראל ממצרים, ונקרע להם הים, ועברו בתוכו, נאמר בתורה, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה". כלומר, לא קרבו המצריים לבני ישראל כל הלילה.

ובגמרא במסכת מגילה (דף י:) אמרו, באותה שעה, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני ה' יתברך, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? ובפשטות הכוונה היא, שמעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, הם המצריים, עומדים כולם לטבוע בים, ואין זה זמן מתאים שמלאכי השרת יאמרו שירה לפני ה' בזמן כזה.

אולם לכאורה, באותה שעה עדיין היו המצריים בתוך הים יחד עם בני ישראל, ושני העמים עברו ביבשה בתוך הים, ועדיין לא טבעו המצרים, ואם כן, מה פירוש הדברים שאמר ה' יתברך "מעשי ידי טובעים בים"? ועוד קשה, שהרי התורה מציינת לשבח את שירתם של משה ובני ישראל, שעיקר שירתם היתה על מפלת אויביהם שטבעו בים, כמו שנאמר : "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף". ואם כן, מדוע אמר ה' למלאכי השרת, "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" ואילו את שירתם של בני ישראל אהב ה'?

והסביר זאת מרן זצ"ל בשם רבינו שמואל הורוויץ, (בספר דברי שלום דף לט ע"א), על פי מה שאמרו רבותינו במסכת סנהדרין (דף צה:) על הנאמר בענין סנחריב, שבא להלחם עם חזקיה מלך יהודה, ובלילה בא מלאך ה' והמית את כל צבאות סנחריב, ושם נאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים". אמר רבי יצחק נפחא, איך המית מלאך ה' את כל מחנה אשור? גילה את אזניהם ושמעו שירה מפי חיות הקודש, ומיד פרחה נשמתם ומתו.

אף כאן, לגבי מצרים, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, ולהשמיע את שירתם למצרים, שעל ידי כך תצא נשמתם, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי, הם בני ישראל, טובעים בים, שעליהם גזרו המצרים "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" אם כן עלי לעשות מידה כנגד מידה, ולהטביע את המצרים במים עד שתצא נשמתם, ואתם אומרים שירה, שתהיה מיתתם נוחה בשומעם שירה של מלאכי השרת?

וכשם שעשה ה' יתברך נסים ונפלאות גדולות לאבותינו על ים סוף, כך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות לעם ישראל, ולהנקם מאויביהם, ואלו הנסים העתידים להיות, יהיו גדולים מן הנסים שנעשו במצרים, כמו שנאמר, "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם". כלומר, הנסים שעתיד ה' לעשות, יהיו עיקריים וגדולים יותר מן הנסים שנעשו במצרים. נזכה ונחיה ונראה בגאולתינו השלימה, ויקויים בנו הפסוק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה