הלכה ליום שלישי י"ח ניסן תשע"ט 23 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

אדמונד בן אדל

הוקדש על ידי

חברו

עירוב תבשילין -שביעי של פסח תשע"ט

עירוב תבשילין, מהו?
בשנה זו (התשע"ט) יחול יום שביעי של פסח ביום שישי הקרוב. ובכל יום טוב (יום טוב, הכוונה חג, כמו יום שביעי של פסח), אנו יודעים שמותר לבשל לצורך החג. ולדוגמא, מותר להעמיד מחבת על גבי האש ולטגן ירקות וכדומה לצורך סעודת החג. (אולם אסור "להוליד" אש, כלומר, להבעיר אש חדשה, אלא יש להעביר אש מאש קייימת, לדוגמא, נר "נשמה" שדולק עוד לפני כניסת החג. וכן אסור לכבות את האש, וכפי שהסברנו כמה פעמים).

וביום טוב שחל סמוך לשבת, כמו שיקרה השנה, יש שרוצים לבשל ביום טוב לצורך השבת. כלומר, לבשל בחג, את מאכלי השבת. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת אלא על ידי "עירוב תבשילין".

וכיצד עושים עירוב תבשילין? יש להניח "פת ותבשיל" מערב יום טוב, (כלומר, מיום חמישי), לצורך השבת (כלומר, לצורך אכילתו בשבת), כדי שיהיה ניכר, שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו.

ביאור הדברים
וביאור הדברים, כי מפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, (שלא יראה כאילו היום טוב, הוא כיום חול בפני השבת). אבל אם התחילו לבשל לכבוד שבת כבר מערב יום טוב (כלומר, לפני שנכנס החג), וביום טוב עצמו רק מסיימים את המלאכה, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב. ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, כדי להראות שכבר התחילו עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינם אלא כמסיימים את המלאכה). ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.

אופן הכנת העירוב
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים. והנהוג הוא להניח פת, כלומר, לחם, או בחג הפסח, מצה, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח את הפת והתבשיל בערב יום טוב (לפני כניסת החג) מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב. (ויברך בשם ומלכות, ואחר כך יאמר: בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (פירוש הדברים: בעירוב זה, יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל, ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.

עירוב כללי
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.

לסיים את המלאכות מוקדם
אף על פי שעשה עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים ביום טוב לצורך השבת, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.

הדלקת נרות שבת
הדלקת נרות שבת לקראת צאת החג, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה