הלכה ליום שני י' ניסן תשע"ט 15 באפריל 2019

מדידת השיעורים בליל פסח

ביארנו כבר כמה הוא שיעור (כמות) המצה והמרור (החסה) שחייב כל אדם לאכול בליל פסח. והנה יש אומרים שאת שיעור המצות יש לקבוע על פי נפח המצות, ולא על פי משקל המצות. (לדוגמא, יש לקחת מצה, ולהכניס אותה לתוך בקבוק של תינוק, עד שיגיע לשיעור עשרים ושבע מ"ל, שהוא שיעור כזית בנפח). והדבר נכון שבעיקר הדבר, יש לקבוע את שיעור המצות, או המרור, וכן כל שאר המאכלים, על פי הנפח, ולא על פי המשקל, שכך היא צורת מדידת השיעורים שלימדונו רבותינו בכל הש"ס.

ומכל מקום כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף פסח סימן תפו), שכבר בזמן רבותינו הגאונים (לפני למעלה מאלף שנה) היו מלמדים את העם לשער על פי המשקל, משום שבדרך כלל אין הפרש גדול בין המשקל לנפח. ומטעמים נוספים. וכן השיב לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כאשר שאלנו אותו על זה לפני עשר שנים, והשיב שאף על פי שבעיקרון יש למדוד על פי הנפח, מכל מקום מאחר והדבר קשה למדוד על פי נפח, ויש בזה כמה ספקות, לכן נהגו כולם למדוד על פי המשקל. וכן הדין הן לגבי מצות רכות, והן לגבי מצות קשות, והן לגבי המרור (חסה) שאוכלים בליל פסח, שיש לשער על פי המשקל. (ומשקל עשרים ושבעה גרם מצה או מרור, הוא בודאי כולל בתוכו שיעור כזית בנפח המאכלים הללו, כי המצה הרכה והקשה והמרור, קלות יותר מן המים, והרוצה להחמיר, יקח שיעור שלושים גרם מהמצה הרכה).

ומעתה נותר לנו לשאול, מי שרוצה להעמיד "משקל" (לא חשמלי) בסמוך לשלחן ליל הסדר, וכך למדוד לכל אחד ואחד מבני הבית את השיעורים הנכונים לקיים מצוות מצה וכדומה, האם מותר לעשות זאת בליל הסדר?

והנה בכל שבת או יום טוב, אסרו רבותינו למדוד או לשקול שום דבר. משום שהמדידה, או השקילה בשבת, נראית כמעשה הסוחרים, שרגילים לעשות זאת בימות החול, ולכן אסרו למדוד ולשקול דברים בשבת. ולכן, מי שרוצה לדעת בשבת כמה הוא משקל העוגה שלפניו, אסור לו למדוד את משקלה בשבת. ולפי זה נראה שיהיה אסור למדוד בליל הסדר כמה הוא שיעור החסה או המצה וכדומה.

אולם באמת שמבואר בדברי רבותינו (שבת קכו:), שמותר למדוד בשבת מדידה של מצוה. למשל, מותר למדוד בשבת את המקוה, כדי לדעת שלא חסרים בו מים. ולכן כתבו הפוסקים, שמותר למדוד ביום טוב או בשבת (כשחל ליל הסדר בליל שבת) כמה הוא משקל המצה או המרור (החסה). וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד כו). וכמובן שמדובר במאזניים מכאניות שאין בהן שום פעולה חשמלית.

ולסיכום: יש לשער את משקל הכזית של המצה והמרור בליל פסח, לפי משקל המאכלים. ואין צורך לחשב על פי הנפח. ומותר למדוד את משקל המצה והמרור באמצעות משקל מכני שפועל ללא חשמל.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שאסור לשקול בשבת כמו עוגה אך מצד שני לצורך מצוה מותר. בשבת אני נוהגת לשקול החלה או מיני מזונות כדי שאדע כמות כזית או כביצה לברכה אחרונה.(יש לי קושי לאמוד כמויות..), האם זה נקרא לצורך מצוה ומותר או שזה אסור? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

מותר משום שהיא מדידה לצורך מצוה.

כתבתם לחשב כזית לפי משקל. והרי מצות רכות צריך יותר משיעור כזית במשקל, כי הם כבדות מאד? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

מאחר והדברים נכתבים להמון העם, הורה לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להורות תמיד במשקל ולא בנפח. וגם מצות רכות אינם כבדות מן המים. ואפילו אם נאמר שמעט כבדות מן המים, הרי תמיד מוסיפים מעט על שיעור כזית, ועוד שמעיקר הדין די בשיעור שליש ביצה. ויש עוד טעמים בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה