הלכה ליום שני ג' ניסן תשע"ט 8 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

מירב נמדר

להתארח ולארח בליל הסדר – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם עדיף להשאר בבית בליל הסדר, או שטוב יותר להתארח אצל ההורים?

תשובה: בשאלה זו מסתפקים רבים, ונסביר את הדברים:

כתב הגאון רבי בצלאל שטרן זצ"ל בספרו שו"ת "בצל החכמה" (ח"ו סימן סז), שהמנהג שהולכים בליל הסדר אצל ההורים, יש בו משום שמחת יום טוב, שעל ידי כן שמתארחים זה אצל זה, תגדל השמחה. וכתבו כמה מרבותינו הראשונים, ובכללם בשבלי הלקט (סימן ריח), שדרך העולם לחוג ולשמוח איש עם אנשי ביתו, ובהקבץ המשפחה תתרבה השמחה כידוע. כלומר, בודאי שמצד שמחת החג, עדיף לחגוג יחד עם בני המשפחה המורחבת, שדבר זה מוסיף בהרגשת השמחה כפי שכל אדם יודע. וכבר הזכרנו מקור לדברים הללו בדברי רש"י בפירושו על מגילת אסתר, לגבי שמחת פורים. ובפרט שייכים הדברים לגבי חג הפסח, שהרי בפסח היתה מצוה מיוחדת לאכול את קרבן הפסח בחבורה, ולא כל אדם לבדו.

לכן גם אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היו מוזמנים בניו ובנותיו עם בניהם ובנותיהם להתארח במקום אחד, שם היה מרן זצ"ל עורך את הסדר ברוב עם, והיו כל בני המשפחה שמחים בצלו של מרן זצ"ל, והוא והרבנית עליה השלום היו שמחים לראות את בניהם אחריהם הולכים בדרכי התורה. ובסיום הסדר, היתה הרבנית עליה השלום שרה כמנהג עיר הולדתה (חלאב שבסוריה) את הפיוט "חד גדיא" בשפה הסורית, ולאחר מכן היה מרן זצ"ל מקבץ את כל נכדיו עד שהיו יושבים לפניו בחצי גורן עגולה, והוא היה מספר על עשרת המכות וקריעת ים סוף בלשון המתאימה לילדים, עד שעת חצות (בערך), ואז היו כולם פונים לישון, (כדי שיקומו מוקדם לתפלת שחרית), והוא היה עוסק בתורה כל הלילה.

ומכאן למדנו לכאורה, שתמיד יש להעדיף להתארח ולארח בחג הפסח. אולם באמת שעיקר המצווה בליל הסדר, היא מצוות "והגדת לבנך", שיספר אדם לבניו ובנותיו את סיפור יציאת מצרים. ועל כל אדם מוטלת חובה להכין את עצמו לכך כמו שדיברנו כמה פעמים. ולכן, כאשר אדם יודע, שאם יתארח בבית הוריו, ימנע ממנו לספר את סיפור יציאת מצרים כראוי, הרי שיש לשקול את הדברים בשקל הקודש, ולהתייעץ בדבר, שלפעמים, אם אין פגיעה חס ושלום בכבוד ההורים, מוטב שישאר אדם לחוג את חג הפסח בביתו, ממה שיתארח, כי אז יוכל להיות מרוכז עם בניו ובנותיו ולחנכם לאמונה העיקרית שלנו בה' יתברך ולהודות לו על ניסיו שבכל יום עמנו. אך כמובן, אם יש פגיעה בכבוד ההורים, יש למצוא פתרון אחר לבעיה, וימצא כל אדם את הדרך הנכונה להתארח אצל הוריו, ולספר כמה שניתן את סיפור יציאת מצרים.

וידוע לנו, כאשר היו לו למרן זצ"ל ילדים קטנים, היה מעדיף לערוך את ליל הסדר בביתו. ולמרות שאמו מרת גורג'יה עליה השלום הפצירה בו שיבוא לביתה לליל הסדר, דיבר עמה מרן זצ"ל והסביר לה כמה חשוב לו לחוג בביתו, כדי לספר לילדיו באופן הראוי את סיפור יציאת מצרים. ואמנם הסכים מצידו בשמחה לארח בביתו את הוריו, או אחרים מבני המשפחה שרצו להתארח במעונו, אבל לא רצה לצאת מביתו למקום אחר. ומאחר ואמו של מרן זצ"ל היתה אשה יקרת רוח באופן יוצא מן הכלל, ולא היה בדבר שום צד פגיעה חס ושלום, הסכימה היא שישאר בנה בביתו, ולביתה הזמינה את שאר בניה ובנותיה.

וה' ינחנו בעצה טובה מלפניו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה