הלכה ליום ראשון ב' ניסן תשע"ט 7 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לברכה והצלחה, פרנסה טובה וישועה בקרוב עבור

לימור בת שושנה

הוקדש על ידי

יחזקאל

היוצא מביתו בימי הפסח

שאלה: אנו נוסעים לארצות הברית לחג הפסח, (יהיה לנו שם רכב, אך אנו גרים אצל אחי). אנו יוצאים יומיים לפני פסח. האם זה בסדר שנסמוך על מכירת חמץ על כל החמץ שיש לנו בבית בישראל?

תשובה: נסביר את השאלה. מי שיוצא מביתו בימים הסמוכים לפסח, ואינו מתכוין לחזור לביתו לחג הפסח, הדין הוא, שעליו לעשות "בדיקת חמץ" בביתו לפני שיצא מהבית. ויעשה בדיקת חמץ בלי ברכה, ולאור הנר כפי שעושים תמיד. (כף החיים סימן תלו אות ו).

אך בשאלה שלפנינו, מדובר במשפחה שעוזבים את הבית לכל ימות הפסח, ולא מנקים את הבית מכל החמץ שבתוכו, אלא משאירים חמץ בארונות הבית וכדומה. וסומכים על כך שעושים "מכירת חמץ", וממילא כל החמץ שבבית יהיה מכור לנכרי (לגוי). ובאופן כזה לכאורה אין צורך אפילו בבדיקת חמץ, שהרי אין ספק שהבית מלא בדברי חמץ, אבל הם אינם שייכים ליהודי, אלא לנכרי שקונה אותם במכירת חמץ, וחמץ של הגוי, אין חיוב למכור אותו במקרה כזה.

אולם עדיין יש לפנינו שתי בעיות. הבעיה הראשונה, אדם כזה שיצא מהבית לכל ימות הפסח, יפסיד את מצוות בדיקת חמץ וביעור חמץ (שהיא מצוות "תשביתו"). ובגמרא במסכת מנחות (מא.) מבואר שלפעמים אדם נענש על כך שהוא מפקיע (פוטר) את עצמו ממצוות עשה.

בעיה נוספת, שהרי מכירת חמץ הנהוגה בכל המקומות, נעשית באופן כזה, שהחמץ נמכר לנכרי ביום י"ד בניסן, שהוא יום ערב פסח, בבוקר. וממילא, בליל י"ד בניסן, שהוא הזמן שבו חייבים לערוך "בדיקת חמץ", החמץ עדיין לא נמכר לנכרי. ולכן יש מקום לומר שאדם כזה חייב לבדוק את החמץ שלו, שהרי הוא עדיין שלו עד למחרת היום. וכן באמת דעת החיי אדם (כלל קיט) ועוד. שמאחר ובזמן שחלה החובה לבדוק את החמץ, יהודי זה מחזיק ברשותו חמץ, הרי שעליו לבדוק אותו, אף על פי שלמחרת הכל ימכר לנכרי.

ולמעשה פסק הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (והובא באור לציון ח"ג, ז, יט), שהנכון הוא, שאדם כזה לא ימכור את כל חדרי הבית במכירת חמץ, אלא יבדוק חדר אחד (בלילה האחרון לפני שיוצא מביתו, או בסמוך ליציאה ממש), ויקיים בזה מצוות בדיקת חמץ. ושאר החמץ יהיה כלול במכירת חמץ. והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (סימן תלו) כתב, שאם לא בדק את החמץ, נכון שידאג למכור את החמץ שלו לגוי כבר מיום י"ג בניסן, כדי שלא יכנס לחיוב בדיקת חמץ.

ובמקום שנמצא, אם יש לו שם רכב, צריך שיערוך בדיקת חמץ ברכב שלו בליל י"ד בניסן, כבכל שנה. ואין לברך על בדיקת חמץ ברכב. (שלמי מועד עמוד שיג).

ולסיכום: מי שנוסע כמה ימים לפני פסח למקום אחר, נכון שיערוך בדיקת חמץ באחד מחדרי הבית, וחדר זה יהיה נקי מחמץ, ואת שאר החמץ ימכור במכירת חמץ. ואם יש לו מכונית במקום שבו הוא מבקר, עליו לבדוק חמץ במכונית במקום שנמצא שם בליל י"ד בניסן. אך לא יברך על בדיקת המכונית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה