הלכה ליום חמישי ט' סיון תשפ"א 20 במאי 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

חיילי צבא הגנה לישראל

שה' יתברך יחזק ידיהם, וינוצחו כל אויביהם, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שאלה: אדם המתעורר משנתו באמצע הלילה וברצונו לשתות מים, האם הוא חייב ליטול את ידיו לפני שיברך על המים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את חיוב נטילת ידים, והסברנו בקצרה את טעמי המצוה. ושנים מהם, טעמו של הזוהר הקדוש, שבשעה שישן אדם, יוצאת ממנו נשמתו, וטועם טעם מיתה, ורוח רעה שורה על כל גופו, וכשחוזרת נשמתו בקומו משנתו, נשארת הרוח רעה לשרות על ידיו, ועל כן צריך ליטול ידיו כדי להעבירה. והטעם שנזכר בדברי הרא"ש, כי ידיו של אדם עסקניות הן, ועל כן יש להניח שנגעו במקומות בלתי נקיים, ולפיכך תקנו חכמים נטילת ידים בשחרית.

ולנדון שאלתינו, באדם הקם בלילה משנתו ורוצה לשתות מים להרוות צמאונו, האם חייב להטריח עצמו ליטול ידיו בכדי שיוכל לברך על המים ולשתות. הדבר תלוי במחלוקת הראשונים, כי דעת הרא"ה שאין אדם רשאי לברך קודם שיטול ידיו. אולם הרא"ש כתב שמהגמרא נראה שאין חיוב מעיקר הדין ליטול ידיו קודם שיברך, כי לא תיקנו נטילת ידים, אלא לקריאת שמע ולתפילה, אבל שאר הברכות רשאי לברך גם קודם שיטול ידיו, אלא אם כן  יש לחוש שנגע במקומות המכוסים בבגדים, שאז חייב לשטוף את ידיו, או לשפשפם היטב בבגדיו, גם בלי קשר לחיוב נטילת ידים של שחרית.

ומרן השלחן ערוך (סי' ד סכ"ג) פסק כדעת המיקלים בזה. ולכן אדם הקם בבוקר ורוצה לשתות מים, אינו חייב מעיקר הדין ליטול את ידיו, ורשאי לברך ולשתות אחר שישפשף את ידיו היטב בבגדיו. ואם ישן בבגד המכסה את כל גופו, אינו חייב מן הדין לשפשף את ידיו בבגדיו, ורשאי לברך מיד על המים ולשתות. (וכמו שכתבנו גם כן לענין ברכת הברקים והרעמים, שאדם הקם משנתו בשמעו קול רעם, רשאי לברך מיד "שכוחו וגבורתו מלא עולם", ואינו צריך ליטול את ידיו קודם לכן). אולם עליו להזהר שלא יגע במים ששותה אלא בכלי שהם נמצאים בו בלבד, מפני שרוח רעה שורה על ידיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני שמה בקבוק לידי מעל המיטה בשינה לשתות מהמים שבתוכו בבוקר? א' אלול תשפ"א / 9 באוגוסט 2021

אין בזה איסור. 

היי , רציתי לדית אם אני שמה בקבוק מים מעל המיטה וישנה איתו גם אל נגעתי בן באמצע בלילה בלי נטילה אפשר לשתות את המים יום אחרי בבוקר? ל' אב תשפ"א / 8 באוגוסט 2021

אפשר לשתות. רק מה שהיה מתחת למיטה אין לשתות.

שלום רב. אנחנו יודעים שבבירכת "אתה בחרתנו" - בחג שבועות אנחנו אומרים: "וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה: (בשבת: שבתות למנוחה ו) מועדים לשימחה, חגים וזמנים לששון, את יום חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ", ולעומת זאת בשמיני עצרת אנחנו אומרים: "וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה: (בשבת: שבתות למנוחה ו) מועדים לשימחה, חגים וזמנים לששון, את יום שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ" - למה בשמיני עצרת אתה אומר "זמן שמחתנו" ולא קורא לו אולאי "זמן תחילת תורתינו"? כי בפועל, זה מה שאנחנו עושים בחג הזה, מסיימים את התורה ומתחילים אותה מחדש! ואם אתה אומר ששמיני עצרת הוא חג בפני עצמו (לא קשור לסוכות) (ואמרו עליו שהשם נתן אותו כי קשה לא להיפרד מאיתנו), אז אתה לו מראה בכלל שוני בין החגים! למה אתה לא עושה כמו שעושים בחג פסח ובחג שבועות, נותן שם של זמן? נכון, כל החגים הם שמחים, אבל קראת לסוכות כבר "זמן שמחתינו". תודה רבה. ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

מה שמתחילים לקרוא בתורה משמחת תורה, זהו מנהג שהחל מתקנת עזרא ואילך. וגם אז, בארץ ישראל לא נהגו כך, אלא היו קוראים במשך שנתיים את כל התורה, ולא כפי שאנו נוהגים, לכן לא שייך היה לקרוא לשמיני עצרת זמן התחלת התורה, כי אין זה דבר שהוא במהותו של אותו היום טוב מן התורה. תבורך מפי עליון,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה