הלכה ליום שישי ט"ו אדר ב תשע"ט 22 במרץ 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - קודם הפסח – קידוש לאשה בודדה - תחית המתים

שאלה: האם יש להפסיק את הלימודים הרגילים כדי ללמוד הלכות פסח?

תשובה: בגמרא (פסחים ו.) אמרו, "שואלים בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום". והוא משום שדיני פסח הם מרובים, ולכן יש להשקיע זמן וללמוד אותם. אולם כתב מרן זצ"ל על פי דברי הפוסקים, שמותר להמשיך בלימוד התורה הקבוע גם בימים הסמוכים לחג הפסח, ומה שאמרו "שואלים בהלכות הפסח" וכו', הכוונה היא אמנם שיש ללמוד את הלכות הפסח, אבל עדיין מותר ללמוד דינים אחרים שבתורה גם בימים הללו. אבל תלמיד חכם שעוסק בתורה, ובא מישהו לשאול אותו שאלה בהלכות הפסח בתוך שלושים יום מחג הפסח, עליו להשיב לו, כי שואל זה נחשב "שואל כענין". אפילו שאותו תלמיד חכם אינו מלמד כעת הלכות פסח. וכאשר מרן זצ"ל היה עוסק בלימודו, היינו שואלים אותו שאלות סבוכות, ולעתים היה משיב שיעיין אחר כך, ולא היה מפסיק מלימודו כדי להשיב. אולם כאשר שאלנו אותו בהלכות הפסח, או בהלכות חג הסוכות (בערב סוכות), מיד הפסיק לגמרי מלימודו, והתחיל לעיין בכל צדדי השאלה עד שהשיב כהלכה.

 

שאלה: אני אשה מבוגרת וגרה לבד. האם אני יכולה לבקש מהשכן שעושה "קידוש", שיקדש בקול רם, ואני אצא ידי חובה כשאשמע אותו בבית שלי?

תשובה: אם השכן יאמר את הקידוש בקול, ויכוין להוציא אותך ידי חובה, ואת מכוונת לצאת ידי חובה, את יכולה בהחלט לצאת ידי חובה בקידוש שלו. ואף על פי שאת אוכלת אחר כך את הסעודה בביתך, והקידוש לא היה בבית, מכל מקום מאחר ואת היית בבית בשעה שענית "אמן" ויצאת ידי חובה, הרי זה נחשב ל"קידוש במקום סעודה". וה' יתברך יצליחך ותזכי לשמחה ולהצלחה בכל אשר תפני. (חזון עובדיה שבת ח"ב עמוד קמה).

 

שאלה: האם נכון הדבר שתחיית המתים תהיה בחודש ניסן?

תשובה: בדברי רבותינו, מצאנו דעה כזו, שבחודש ניסן מסוגל באופן מיוחד שבו תהיה תחיית המתים. והגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו (סימן תכט) הביא שכן כתב הרי"ץ גיאת (הלכות פסחים עמוד שלו) ועוד מרבותינו הראשונים. והסבירו שלכן אנו קוראים בשבת חול המועד פסח את ההפטרה העוסקת בתחיית המתים, משום שתחיית המתים עתידה להיות בניסן. וחודש ניסן הוא מלשון "נס", כי הוא מסוגל לכל הדורות, ליחיד ולרבים, לנסים ונפלאות וישועות. והטעם שחודש ניסן מסוגל לתחיית המתים, כי בו נולד יצחק אבינו עליו השלום, וכאשר נעקד יצחק אבינו על גבי המזבח, פרחה ממנו נשמתו, ונכנסה בו נשמה חדשה, ועמד יצחק על רגליו ואמר "ברוך אתה ה' מחיה המתים".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה