הלכה ליום שני י"א אדר ב תשע"ט 18 במרץ 2019

משפחה ומשפחה

נאמר במגילת אסתר: "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם". ועל מה שנאמר "משפחה ומשפחה" פירש רש"י: "מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד, וכך קבלו עליהם, שימי הפורים לא יעברו". כלומר, קבלו עליהם היהודים שהיו בזמן מרדכי ואסתר, שבכל הדורות יתכנסו כל בני המשפחה יחד, משום שכאשר יושבים כמה בני משפחה יחד, גדלה השמחה, כפי שעושים במסיבות וסעודות מיוחדות. וביום פורים, מצוה לשמוח.

לכן כתב בספר "סדר היום", שבסעודת פורים, יתעכב על שולחנו לאכול ולשתות יותר ממה שרגיל, ויקבץ כל אנשי ביתו וחבריו על שלחן אחד, כדרך המסיבה שמתאספים יחד הרבה אנשים לעשות סעודה, ומתוך כך מתרבה השמחה, אבל כאשר אדם יושב יחיד וגלמוד, אי אפשר לשמוח כראוי. והפוסקים הביאו את דברי "סדר היום" הללו. ולכן כל אדם יעשה כפי שיש ביכולתו, להשתדל להזמין חברים וקרובים יראי שמים לסעוד עם בני משפחתו, וישמחו יחד ויודו לה' על נסיו שבכל יום עמנו.

סעודת פורים שנמשכת עד מוצאי פורים
דנו הפוסקים, כאשר אוכלים סעודת פורים, והסעודה נמשכת עד מוצאי פורים, האם יש להזכיר "על הנסים" בברכת המזון, או לא? ודיון זה קיים בכל שבוע ושבוע, כאשר סעודה שלישית של שבת נמשכת עד למוצאי שבת, האם יש להזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון או לא?

ובארחות חיים (הלכות פורים סימן לה) כתב בשם רבינו יצחק מקורביל, שאפילו אם סעודת פורים נמשכה עד שעה מאוחרת, יש לומר "על הנסים" בברכת המזון. וכן כתב בהגהות מיימוני (פ"ב מהל' מגילה) בשם מהר"ם מרוטנבורג. אולם רבינו הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' ו) כתב, שאם יצא כבר יום פורים, אין להזכיר "על הנסים" בברכת המזון. שהרי כעת כבר אין זה פורים, ולא שייך לומר "שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

וכדברי הרא"ש פסק רבינו הטור (סימן תרצה). שאם התחיל סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה לא יאמר על הנסים בברכת המזון.

ומרן השלחן ערוך, הביא את דברי כל הפוסקים הללו בבית יוסף (סימן קפח), ופסק בשלחן ערוך לגבי שבת, שאם היה אוכל עד שיצאה שבת, מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון. וכן פסק לגבי פורים (בסימן תרצה), שאם התחיל סעודת פורים ביום, ונמשכה עד הלילה, אומר על הנסים, כי תמיד הולכים אחרי תחילת הסעודה. וכן הלכה, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים, שאם נמשכה הסעודה עד שעה מאוחרת, יש להזכיר "על הנסים", אף על פי שאין זה יום פורים ממש. מכל מקום, הסעודה הזו, היא סעודה ששייכת לזמן של פורים. ומי שטעה ולא הזכיר "על הנסים" בפורים, אינו חוזר לברך שוב. וכן אם שכח בתפלה, אינו חוזר להתפלל שוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה