הלכה ליום שני י"א אדר ב תשע"ט 18 במרץ 2019

משפחה ומשפחה

נאמר במגילת אסתר: "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם". ועל מה שנאמר "משפחה ומשפחה" פירש רש"י: "מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד, וכך קבלו עליהם, שימי הפורים לא יעברו". כלומר, קבלו עליהם היהודים שהיו בזמן מרדכי ואסתר, שבכל הדורות יתכנסו כל בני המשפחה יחד, משום שכאשר יושבים כמה בני משפחה יחד, גדלה השמחה, כפי שעושים במסיבות וסעודות מיוחדות. וביום פורים, מצוה לשמוח.

לכן כתב בספר "סדר היום", שבסעודת פורים, יתעכב על שולחנו לאכול ולשתות יותר ממה שרגיל, ויקבץ כל אנשי ביתו וחבריו על שלחן אחד, כדרך המסיבה שמתאספים יחד הרבה אנשים לעשות סעודה, ומתוך כך מתרבה השמחה, אבל כאשר אדם יושב יחיד וגלמוד, אי אפשר לשמוח כראוי. והפוסקים הביאו את דברי "סדר היום" הללו. ולכן כל אדם יעשה כפי שיש ביכולתו, להשתדל להזמין חברים וקרובים יראי שמים לסעוד עם בני משפחתו, וישמחו יחד ויודו לה' על נסיו שבכל יום עמנו.

סעודת פורים שנמשכת עד מוצאי פורים
דנו הפוסקים, כאשר אוכלים סעודת פורים, והסעודה נמשכת עד מוצאי פורים, האם יש להזכיר "על הנסים" בברכת המזון, או לא? ודיון זה קיים בכל שבוע ושבוע, כאשר סעודה שלישית של שבת נמשכת עד למוצאי שבת, האם יש להזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון או לא?

ובארחות חיים (הלכות פורים סימן לה) כתב בשם רבינו יצחק מקורביל, שאפילו אם סעודת פורים נמשכה עד שעה מאוחרת, יש לומר "על הנסים" בברכת המזון. וכן כתב בהגהות מיימוני (פ"ב מהל' מגילה) בשם מהר"ם מרוטנבורג. אולם רבינו הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' ו) כתב, שאם יצא כבר יום פורים, אין להזכיר "על הנסים" בברכת המזון. שהרי כעת כבר אין זה פורים, ולא שייך לומר "שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

וכדברי הרא"ש פסק רבינו הטור (סימן תרצה). שאם התחיל סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה לא יאמר על הנסים בברכת המזון.

ומרן השלחן ערוך, הביא את דברי כל הפוסקים הללו בבית יוסף (סימן קפח), ופסק בשלחן ערוך לגבי שבת, שאם היה אוכל עד שיצאה שבת, מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון. וכן פסק לגבי פורים (בסימן תרצה), שאם התחיל סעודת פורים ביום, ונמשכה עד הלילה, אומר על הנסים, כי תמיד הולכים אחרי תחילת הסעודה. וכן הלכה, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים, שאם נמשכה הסעודה עד שעה מאוחרת, יש להזכיר "על הנסים", אף על פי שאין זה יום פורים ממש. מכל מקום, הסעודה הזו, היא סעודה ששייכת לזמן של פורים. ומי שטעה ולא הזכיר "על הנסים" בפורים, אינו חוזר לברך שוב. וכן אם שכח בתפלה, אינו חוזר להתפלל שוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה