הלכה ליום שני י"א אדר ב תשע"ט 18 במרץ 2019

משפחה ומשפחה

נאמר במגילת אסתר: "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם". ועל מה שנאמר "משפחה ומשפחה" פירש רש"י: "מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד, וכך קבלו עליהם, שימי הפורים לא יעברו". כלומר, קבלו עליהם היהודים שהיו בזמן מרדכי ואסתר, שבכל הדורות יתכנסו כל בני המשפחה יחד, משום שכאשר יושבים כמה בני משפחה יחד, גדלה השמחה, כפי שעושים במסיבות וסעודות מיוחדות. וביום פורים, מצוה לשמוח.

לכן כתב בספר "סדר היום", שבסעודת פורים, יתעכב על שולחנו לאכול ולשתות יותר ממה שרגיל, ויקבץ כל אנשי ביתו וחבריו על שלחן אחד, כדרך המסיבה שמתאספים יחד הרבה אנשים לעשות סעודה, ומתוך כך מתרבה השמחה, אבל כאשר אדם יושב יחיד וגלמוד, אי אפשר לשמוח כראוי. והפוסקים הביאו את דברי "סדר היום" הללו. ולכן כל אדם יעשה כפי שיש ביכולתו, להשתדל להזמין חברים וקרובים יראי שמים לסעוד עם בני משפחתו, וישמחו יחד ויודו לה' על נסיו שבכל יום עמנו.

סעודת פורים שנמשכת עד מוצאי פורים
דנו הפוסקים, כאשר אוכלים סעודת פורים, והסעודה נמשכת עד מוצאי פורים, האם יש להזכיר "על הנסים" בברכת המזון, או לא? ודיון זה קיים בכל שבוע ושבוע, כאשר סעודה שלישית של שבת נמשכת עד למוצאי שבת, האם יש להזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון או לא?

ובארחות חיים (הלכות פורים סימן לה) כתב בשם רבינו יצחק מקורביל, שאפילו אם סעודת פורים נמשכה עד שעה מאוחרת, יש לומר "על הנסים" בברכת המזון. וכן כתב בהגהות מיימוני (פ"ב מהל' מגילה) בשם מהר"ם מרוטנבורג. אולם רבינו הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' ו) כתב, שאם יצא כבר יום פורים, אין להזכיר "על הנסים" בברכת המזון. שהרי כעת כבר אין זה פורים, ולא שייך לומר "שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

וכדברי הרא"ש פסק רבינו הטור (סימן תרצה). שאם התחיל סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה לא יאמר על הנסים בברכת המזון.

ומרן השלחן ערוך, הביא את דברי כל הפוסקים הללו בבית יוסף (סימן קפח), ופסק בשלחן ערוך לגבי שבת, שאם היה אוכל עד שיצאה שבת, מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון. וכן פסק לגבי פורים (בסימן תרצה), שאם התחיל סעודת פורים ביום, ונמשכה עד הלילה, אומר על הנסים, כי תמיד הולכים אחרי תחילת הסעודה. וכן הלכה, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים, שאם נמשכה הסעודה עד שעה מאוחרת, יש להזכיר "על הנסים", אף על פי שאין זה יום פורים ממש. מכל מקום, הסעודה הזו, היא סעודה ששייכת לזמן של פורים. ומי שטעה ולא הזכיר "על הנסים" בפורים, אינו חוזר לברך שוב. וכן אם שכח בתפלה, אינו חוזר להתפלל שוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה