הלכה ליום שני י"א אדר ב תשע"ט 18 במרץ 2019

משפחה ומשפחה

נאמר במגילת אסתר: "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם". ועל מה שנאמר "משפחה ומשפחה" פירש רש"י: "מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד, וכך קבלו עליהם, שימי הפורים לא יעברו". כלומר, קבלו עליהם היהודים שהיו בזמן מרדכי ואסתר, שבכל הדורות יתכנסו כל בני המשפחה יחד, משום שכאשר יושבים כמה בני משפחה יחד, גדלה השמחה, כפי שעושים במסיבות וסעודות מיוחדות. וביום פורים, מצוה לשמוח.

לכן כתב בספר "סדר היום", שבסעודת פורים, יתעכב על שולחנו לאכול ולשתות יותר ממה שרגיל, ויקבץ כל אנשי ביתו וחבריו על שלחן אחד, כדרך המסיבה שמתאספים יחד הרבה אנשים לעשות סעודה, ומתוך כך מתרבה השמחה, אבל כאשר אדם יושב יחיד וגלמוד, אי אפשר לשמוח כראוי. והפוסקים הביאו את דברי "סדר היום" הללו. ולכן כל אדם יעשה כפי שיש ביכולתו, להשתדל להזמין חברים וקרובים יראי שמים לסעוד עם בני משפחתו, וישמחו יחד ויודו לה' על נסיו שבכל יום עמנו.

סעודת פורים שנמשכת עד מוצאי פורים
דנו הפוסקים, כאשר אוכלים סעודת פורים, והסעודה נמשכת עד מוצאי פורים, האם יש להזכיר "על הנסים" בברכת המזון, או לא? ודיון זה קיים בכל שבוע ושבוע, כאשר סעודה שלישית של שבת נמשכת עד למוצאי שבת, האם יש להזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון או לא?

ובארחות חיים (הלכות פורים סימן לה) כתב בשם רבינו יצחק מקורביל, שאפילו אם סעודת פורים נמשכה עד שעה מאוחרת, יש לומר "על הנסים" בברכת המזון. וכן כתב בהגהות מיימוני (פ"ב מהל' מגילה) בשם מהר"ם מרוטנבורג. אולם רבינו הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' ו) כתב, שאם יצא כבר יום פורים, אין להזכיר "על הנסים" בברכת המזון. שהרי כעת כבר אין זה פורים, ולא שייך לומר "שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

וכדברי הרא"ש פסק רבינו הטור (סימן תרצה). שאם התחיל סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה לא יאמר על הנסים בברכת המזון.

ומרן השלחן ערוך, הביא את דברי כל הפוסקים הללו בבית יוסף (סימן קפח), ופסק בשלחן ערוך לגבי שבת, שאם היה אוכל עד שיצאה שבת, מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון. וכן פסק לגבי פורים (בסימן תרצה), שאם התחיל סעודת פורים ביום, ונמשכה עד הלילה, אומר על הנסים, כי תמיד הולכים אחרי תחילת הסעודה. וכן הלכה, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים, שאם נמשכה הסעודה עד שעה מאוחרת, יש להזכיר "על הנסים", אף על פי שאין זה יום פורים ממש. מכל מקום, הסעודה הזו, היא סעודה ששייכת לזמן של פורים. ומי שטעה ולא הזכיר "על הנסים" בפורים, אינו חוזר לברך שוב. וכן אם שכח בתפלה, אינו חוזר להתפלל שוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה