הלכה ליום שישי ח' אדר ב תשע"ט 15 במרץ 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - בשר בפורים – מי כמוך – העיר לוד

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש צורך לאכול בשר בפורים?

תשובה: נאמר במגילת אסתר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". ומכאן שאנו מחוייבים בשמחה בפורים. ובמסכת חגיגה (דף ח.) למדנו, שאין שמחה, אלא בבשר ויין. כלומר, כדי שהשמחה תהיה שלימה, יש צורך באכילת בשר ושתיית יין. ושם מבואר שבבשר של עוף לא מתקיימת השמחה כמו בבשר בקר, שהוא חשוב יותר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובכללם רבינו היעב"ץ (מור וקציעה ס"ס תרצו) ועוד. ולכן נכון להדר לאכול בסעודת פורים דוקא בשר בקר. וגם נשים מחוייבות בסעודת פורים, ולכן גם להן נכון לאכול בשר, ולשתות מעט יין. כן כתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פורים (עמוד קעח).

 

שאלה: אצלינו נוהגים לומר פיוט "מי כמוך" בשבת זכור, בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע. (אחרי "נשמת כל חי"). האם אפשר להמשיך במנהגינו?

תשובה: פיוט מי כמוך, שכתב רבי יהודה הלוי, (ומרן זצ"ל כתב עליו ביאור), הספרדים ובני עדות המזרח נהגו לאומרו בנגינה, בשמחה ובטוב לבב. ורבי יהודה הלוי תיקן את הפיוט, לומר אותו כפי שנהגתם. וכן נהגו בכמה מקומות בישראל. אולם אחר כך בדורות המאוחרים יותר, הסכימו האחרונים שנכון יותר לבטל את המנהג הזה, משום שאין להפסיק ולדבר אפילו בפיוטים יקרים באמצע פסוקי דזמרה, וכן לא אחרי אמירת "ישתבח". אלא דוחים את אמירת הפיוט אחרי חזרת השליח ציבור את התפלה, ולאחר "קדיש תתקבל". ולכן אם הדבר אפשרי בדרכי שלום לשנות את המנהג אצלכם, נכון שתעשו כך, ותנהגו כמו שנהגו ברוב תפוצות ישראל כיום, שאומרים את הפיוט אחרי התפלה, ששם נכון יותר לאומרו. וכן הנהיג מרן זצ"ל בהרבה מקומות. (חזו"ע עמוד מ מו). וכן הדין לגבי קריאת שאר הפיוטים, שיש אומרים פיוט אחרי שירת הים בשבת פרשת בשלח, ויש שאומרים שם פיוטים אחרים בימים הנוראים, וטוב שישנו מנהגם כמו שכתבנו. וכן כל כיוצא בזה.

 

שאלה: ישנה קביעה מדעית, שהעיר לוד של היום, נמצאת במקום של לוד העתיקה, שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. האם יש לקרוא מגילה בי"ד או בט"ו?

תשובה: אף על פי שישנן כמה ערים שיש לגביהן מחשבה שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, מכל מקום בזמנינו נהגו לקרוא ביום ט"ו אך ורק בעיר הקודש ירושלים, ששם אין ספק שירושלים נמצאת בדיוק במקום בו היתה בימות יהושע. אבל לגבי העיר לוד, אף על פי שבגמרא (מגילה ד.) מבואר שלוד היתה מוקפת חומה מימות יהושע, מכל מקום יש ספק שמא לוד של היום אינה בדיוק במקום של לוד העתיקה, וכן יש להסתפק בזה בכל שאר הערים. לכן למעשה הורה מרן זצ"ל שיש לקרוא שם בברכה ביום י"ד, ויקראו שוב בלי ברכה ביום ט"ו. (הוראת מרן זצ"ל בזה הובאה בספר ילקוט יוסף עמוד שנח, סימן תרפח).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם ובמסכת חגיגה (דף ח.) למדנו, שאין שמחה, אלא בבשר ויין. ולא מצאתי את הציטוט במסכת חגיגה במקום הנ"ל, יש ציטוט במסכת פסחים. י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

מפורש שם בגמרא, בחגיגה ח., שישראל יוצאים ידי חובת שמחה במה שאוכלים מבשר בהמה, וכמו שפירש רש"י שם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה