הלכה ליום שישי ח' אדר ב תשע"ט 15 במרץ 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - בשר בפורים – מי כמוך – העיר לוד

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש צורך לאכול בשר בפורים?

תשובה: נאמר במגילת אסתר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". ומכאן שאנו מחוייבים בשמחה בפורים. ובמסכת חגיגה (דף ח.) למדנו, שאין שמחה, אלא בבשר ויין. כלומר, כדי שהשמחה תהיה שלימה, יש צורך באכילת בשר ושתיית יין. ושם מבואר שבבשר של עוף לא מתקיימת השמחה כמו בבשר בקר, שהוא חשוב יותר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובכללם רבינו היעב"ץ (מור וקציעה ס"ס תרצו) ועוד. ולכן נכון להדר לאכול בסעודת פורים דוקא בשר בקר. וגם נשים מחוייבות בסעודת פורים, ולכן גם להן נכון לאכול בשר, ולשתות מעט יין. כן כתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פורים (עמוד קעח).

 

שאלה: אצלינו נוהגים לומר פיוט "מי כמוך" בשבת זכור, בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע. (אחרי "נשמת כל חי"). האם אפשר להמשיך במנהגינו?

תשובה: פיוט מי כמוך, שכתב רבי יהודה הלוי, (ומרן זצ"ל כתב עליו ביאור), הספרדים ובני עדות המזרח נהגו לאומרו בנגינה, בשמחה ובטוב לבב. ורבי יהודה הלוי תיקן את הפיוט, לומר אותו כפי שנהגתם. וכן נהגו בכמה מקומות בישראל. אולם אחר כך בדורות המאוחרים יותר, הסכימו האחרונים שנכון יותר לבטל את המנהג הזה, משום שאין להפסיק ולדבר אפילו בפיוטים יקרים באמצע פסוקי דזמרה, וכן לא אחרי אמירת "ישתבח". אלא דוחים את אמירת הפיוט אחרי חזרת השליח ציבור את התפלה, ולאחר "קדיש תתקבל". ולכן אם הדבר אפשרי בדרכי שלום לשנות את המנהג אצלכם, נכון שתעשו כך, ותנהגו כמו שנהגו ברוב תפוצות ישראל כיום, שאומרים את הפיוט אחרי התפלה, ששם נכון יותר לאומרו. וכן הנהיג מרן זצ"ל בהרבה מקומות. (חזו"ע עמוד מ מו). וכן הדין לגבי קריאת שאר הפיוטים, שיש אומרים פיוט אחרי שירת הים בשבת פרשת בשלח, ויש שאומרים שם פיוטים אחרים בימים הנוראים, וטוב שישנו מנהגם כמו שכתבנו. וכן כל כיוצא בזה.

 

שאלה: ישנה קביעה מדעית, שהעיר לוד של היום, נמצאת במקום של לוד העתיקה, שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. האם יש לקרוא מגילה בי"ד או בט"ו?

תשובה: אף על פי שישנן כמה ערים שיש לגביהן מחשבה שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, מכל מקום בזמנינו נהגו לקרוא ביום ט"ו אך ורק בעיר הקודש ירושלים, ששם אין ספק שירושלים נמצאת בדיוק במקום בו היתה בימות יהושע. אבל לגבי העיר לוד, אף על פי שבגמרא (מגילה ד.) מבואר שלוד היתה מוקפת חומה מימות יהושע, מכל מקום יש ספק שמא לוד של היום אינה בדיוק במקום של לוד העתיקה, וכן יש להסתפק בזה בכל שאר הערים. לכן למעשה הורה מרן זצ"ל שיש לקרוא שם בברכה ביום י"ד, ויקראו שוב בלי ברכה ביום ט"ו. (הוראת מרן זצ"ל בזה הובאה בספר ילקוט יוסף עמוד שנח, סימן תרפח).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם ובמסכת חגיגה (דף ח.) למדנו, שאין שמחה, אלא בבשר ויין. ולא מצאתי את הציטוט במסכת חגיגה במקום הנ"ל, יש ציטוט במסכת פסחים. י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

מפורש שם בגמרא, בחגיגה ח., שישראל יוצאים ידי חובת שמחה במה שאוכלים מבשר בהמה, וכמו שפירש רש"י שם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה