הלכה ליום שישי ח' אדר ב תשע"ט 15 במרץ 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - בשר בפורים – מי כמוך – העיר לוד

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש צורך לאכול בשר בפורים?

תשובה: נאמר במגילת אסתר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". ומכאן שאנו מחוייבים בשמחה בפורים. ובמסכת חגיגה (דף ח.) למדנו, שאין שמחה, אלא בבשר ויין. כלומר, כדי שהשמחה תהיה שלימה, יש צורך באכילת בשר ושתיית יין. ושם מבואר שבבשר של עוף לא מתקיימת השמחה כמו בבשר בקר, שהוא חשוב יותר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובכללם רבינו היעב"ץ (מור וקציעה ס"ס תרצו) ועוד. ולכן נכון להדר לאכול בסעודת פורים דוקא בשר בקר. וגם נשים מחוייבות בסעודת פורים, ולכן גם להן נכון לאכול בשר, ולשתות מעט יין. כן כתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פורים (עמוד קעח).

 

שאלה: אצלינו נוהגים לומר פיוט "מי כמוך" בשבת זכור, בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע. (אחרי "נשמת כל חי"). האם אפשר להמשיך במנהגינו?

תשובה: פיוט מי כמוך, שכתב רבי יהודה הלוי, (ומרן זצ"ל כתב עליו ביאור), הספרדים ובני עדות המזרח נהגו לאומרו בנגינה, בשמחה ובטוב לבב. ורבי יהודה הלוי תיקן את הפיוט, לומר אותו כפי שנהגתם. וכן נהגו בכמה מקומות בישראל. אולם אחר כך בדורות המאוחרים יותר, הסכימו האחרונים שנכון יותר לבטל את המנהג הזה, משום שאין להפסיק ולדבר אפילו בפיוטים יקרים באמצע פסוקי דזמרה, וכן לא אחרי אמירת "ישתבח". אלא דוחים את אמירת הפיוט אחרי חזרת השליח ציבור את התפלה, ולאחר "קדיש תתקבל". ולכן אם הדבר אפשרי בדרכי שלום לשנות את המנהג אצלכם, נכון שתעשו כך, ותנהגו כמו שנהגו ברוב תפוצות ישראל כיום, שאומרים את הפיוט אחרי התפלה, ששם נכון יותר לאומרו. וכן הנהיג מרן זצ"ל בהרבה מקומות. (חזו"ע עמוד מ מו). וכן הדין לגבי קריאת שאר הפיוטים, שיש אומרים פיוט אחרי שירת הים בשבת פרשת בשלח, ויש שאומרים שם פיוטים אחרים בימים הנוראים, וטוב שישנו מנהגם כמו שכתבנו. וכן כל כיוצא בזה.

 

שאלה: ישנה קביעה מדעית, שהעיר לוד של היום, נמצאת במקום של לוד העתיקה, שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. האם יש לקרוא מגילה בי"ד או בט"ו?

תשובה: אף על פי שישנן כמה ערים שיש לגביהן מחשבה שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, מכל מקום בזמנינו נהגו לקרוא ביום ט"ו אך ורק בעיר הקודש ירושלים, ששם אין ספק שירושלים נמצאת בדיוק במקום בו היתה בימות יהושע. אבל לגבי העיר לוד, אף על פי שבגמרא (מגילה ד.) מבואר שלוד היתה מוקפת חומה מימות יהושע, מכל מקום יש ספק שמא לוד של היום אינה בדיוק במקום של לוד העתיקה, וכן יש להסתפק בזה בכל שאר הערים. לכן למעשה הורה מרן זצ"ל שיש לקרוא שם בברכה ביום י"ד, ויקראו שוב בלי ברכה ביום ט"ו. (הוראת מרן זצ"ל בזה הובאה בספר ילקוט יוסף עמוד שנח, סימן תרפח).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם ובמסכת חגיגה (דף ח.) למדנו, שאין שמחה, אלא בבשר ויין. ולא מצאתי את הציטוט במסכת חגיגה במקום הנ"ל, יש ציטוט במסכת פסחים. י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

מפורש שם בגמרא, בחגיגה ח., שישראל יוצאים ידי חובת שמחה במה שאוכלים מבשר בהמה, וכמו שפירש רש"י שם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה