הלכה ליום חמישי ל' אדר תשע"ט 7 במרץ 2019

משנכנס אדר – שנה מעוברת

היום, הוא יום ל' באדר א', שהוא ראש חודש אדר ב'. והשנה, יחול יום הפורים (י"ד באדר) ביום חמישי. וכידוע, בכל מקום חוגגים את יום הפורים ביום י"ד באדר, מלבד הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון (ירושלים), שחוגגים את הפורים ביום ט"ו באדר, שהשנה יחול ביום השישי.

משנכנס אדר מרבין בשמחה
בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד.

ומקור הדברים, הוא כמו שנאמר במגילת אסתר, "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", ללמדנו, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם הוא טוב.

הטעם שמזלם של ישראל מאיר באדר
ובפירוש רש"י במסכת תענית (כט.), הסביר מה שאמרו חז"ל שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, שהוא משום שהימים הללו היו ימי נסים לישראל, והם הניסים שאירעו בפורים ולאחר מכן בפסח. ומאז שנעשו לישראל נסים גדולים בימים הללו, הרי הימים הללו מאירים לישראל לעולם, ומסוגלים להביא עליהם טובה גדולה.

ובספר שפת אמת (על מסכת תענית שם) כתב, שיתכן להסביר את הדברים, משום שבזמן שהיה בית המקדש קיים, בימי חודש אדר היו מביאים שקלים לבית המקדש, ואז היו ישראל מתנדבים בשמחה את שקלי הקודש, וכן היה הן בזמן המשכן, והן בזמן בתי המקדש הראשון והשני, ולכן היתה אז שמחה גדולה בעולם, ועד היום הזה על ידי כך שקוראים בבית הכנסת את פרשת שקלים, מתעוררת שמחה בעולם.

אדר ראשון או שני
ואיך שיהיה לפי הטעם העיקרי שהסברנו על פי פירוש רש"י, שהשמחה בחודש אדר היא מחמת הניסים שנעשו בימים הללו, לכן בודאי שענין השמחה שייך באדר השני דוקא, שהוא החודש העיקרי, שסמוך לחודש ניסן, ובו אנו מציינים את ימי הפורים. ואף על פי שיש אומרים (על פי דברי הירושלמי), שימי הפורים עצמם היו בשנה מעוברת בחודש אדר הראשון, מכל מקום הרי המפרשים (קרבן העדה ופני משה) הסבירו את דברי הירושלמי שבאמת ימי הפורים היו באדר השני. ולכן אף אנו החל מראשית חודש אדר ב', נרבה בעזרת ה' בשמחה, וה' יתברך ישפיע לנו שפע שמחה וקדושה וטהרה, ונזכה לראות בביאת משיח צדקינו, בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה