הלכה ליום רביעי כ"ט אדר תשע"ט 6 במרץ 2019

"כסוי חטאה"

שאלה: בעל תשובה, שחטא הרבה, ונכשל גם בעוון עבודה זרה, ואחר כך שב בתשובה שלימה. והוא מספר לאחרים את סיפור חייו. האם הדבר מותר?

תשובה: נאמר בספר תהלים: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה", כלומר, אשריו אותו אדם, שבני אדם אחרים לא יודעים את חטאיו. ומכאן למד רב כהנא (בגמרא בברכות לד:), "חַצִּיף עָלַי מַאן דִּמְפָרֵשׁ חֶטְאֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". ופירוש הדברים, חצוף בעיני מי שמספר את חטאיו, שהרי נאמר, אשרי אדם "כסוי חטאה".

וטעם הדבר שיש להסתיר את החטאים, פירש רש"י במסכת יומא (פו:), שמפני כבוד ה', רצוי להסתיר את החטא, שהרי ככל שאדם חוטא באופן מפורסם יותר, יש בזה מיעוט מכבודו של ה' יתברך. (עד כאן רש"י), כי כאשר אנשים אחרים רואים שאדם חטא, מתקררת גם יראתם מן ה', וכבוד ה' מתמעט. מה שאין כן כאשר אדם חטא, אם אחרים אינם יודעים מכך, אין כאן כל כך חילול ה'.

ומכאן נראה שעדיף להסתיר את החטאים. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהלכות תשובה), שבעבירות שבין אדם לה', עזות פנים היא אם מגלה אותן לאחרים, אלא שב לפני האל ברוך הוא ומפרט חטאיו ומתודה עליהם. (ויש בענין זה הרבה חילוקים, ואנו נכתוב את הדברים רק באופן כללי).

אולם בגמרא במסכת סוטה (לב:) מבואר, שציותה התורה שמי שחטא בעוון עבודה זרה (בשוגג), יביא לבית המקדש קרבן של שעירה (עִזָּה). ושאלו בגמרא, שהרי כשמביא החוטא שעירה לבית המקדש, כולם יבינו שהוא מביא אותה מפני שחטא בעבודה זרה, (כי על שאר החטאים מביא קרבן שאפשר לחשוב שאינו קרבן על חטא, אלא קרבן עולה). ואמרו בגמרא, שמאחר ואדם זה חטא בחטא גדול של עבודה זרה, ציוה ה' שיביא קרבן כזה, שכולם ידעו במה חטא, ותגרם לו בושה, ועל ידי הבושה יתכפר חטאו.

ומכאן למדנו, שמי שנכשל בעוון עבודה זרה, ושב בתשובה, כדי שיתכפר חטאו, צריך שיתבייש. וכן מבואר במשנה במסכת מגילה (כה.), שיש פרשיות מסויימות שלא היו מתרגמים אותם בפני הציבור, כדי שלא לבייש את מי שמוזכר בפרשה שחטא, (כמו לדוגמא חטאו של אמנון בן דוד המלך, לא מתרגמים אותו בציבור, מפני כבודו של דוד המלך). ושנינו במשנה שאת סיפור מעשה העגל שחטאו בו ישראל במדבר, קוראים ומתרגמים. והסבירו בגמרא, שאף על פי שבקריאת מעשה העגל נגרמת בושה לעם ישראל, בכל זאת הדבר כדאי להם, כדי שתגרם להם בושה ועל ידי כן יתכפר חטא העגל. ואם כן גם כאן למדנו שכדי לכפר על עוון עבודה זרה (חטא העגל), יש צורך שיתפרסם החטא, כדי שיתכפר לחוטא.

ולכן במקרה שלפנינו, שאותו בעל תשובה חטא גם בעוון עבודה זרה, באמת שיש לכאורה טעם בדבר שיספר לאחרים מה שעשה, כדי שיתכפר חטאו. אולם כל זה נכון דוקא כאשר מספר לכמה יחידים, באופן שהוא מתבייש על מה שאירע, ומצטער בדבריו ומתחרט עליהם, שאז אין בדבר חילול ה', כי מיד כששומעים שכך קרה, רואים את צערו וחרטתו. אבל אם מספר את הדברים בשלוות הנפש, וכל שכן אם נהנה מכל מה שמספר, הדבר אסור, כי יש בזה משום חילול ה'. ובשערי תשובה (סימן תרז) הביא בשם הגאון "פנים מאירות", שלעולם אין לפרסם את החטא, אפילו של עבודה זרה לפני אנשים רבים, והסביר את הדברים. ועל כל פנים כשעושה כן בדרך חרטה ומסביר שנגרמה לו רעה ממה שחטא, ובפרט אם מעיד על עצמו שנענש על מה שעשה (עיין בית הלוי עה"ת בראשית פי"ח) ומספר למעט בני אדם, אין להעיר לו על מה שמספר. אבל בסיפור דברים סתם, ובפרט לרבים, בודאי שאסור. (תשובת הרה"ג יעקב ששון שליט"א).

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלוני בשיעור, למה מפרסמת הגמרא חטאים של תנאים ואמוראים, שהיה ריש לקיש ראש השודדים וכי לא היה ראוי להסתיר זאת? ובעל תשובה אין לומר זכור מעשיך הראשונים. ואולי כדי שילמדו מזה - שאף ראש השודדים יוכל להיות ריש לקיש? ה' אדר תש"פ / 1 במרץ 2020

ודאי כן הוא, שפרסמו כן רבותינו כדי להודיע לדורות שאדם שהיה ראש השודדים נתעלה עד שנעשה אחד ממאורות ישראל.

ועוד יתכן שבמעשה של ריש לקיש שהיה מפורסם בכל ישראל, וריש לקיש בעצמו הזכיר כמה פעמים מה שהיה ראש לשודדים, כמו למשל בבבא מציעא דף פד. לכן אין הקפדה בדבר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה