הלכה ליום רביעי כ"ט אדר תשע"ט 6 במרץ 2019

"כסוי חטאה"

שאלה: בעל תשובה, שחטא הרבה, ונכשל גם בעוון עבודה זרה, ואחר כך שב בתשובה שלימה. והוא מספר לאחרים את סיפור חייו. האם הדבר מותר?

תשובה: נאמר בספר תהלים: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה", כלומר, אשריו אותו אדם, שבני אדם אחרים לא יודעים את חטאיו. ומכאן למד רב כהנא (בגמרא בברכות לד:), "חַצִּיף עָלַי מַאן דִּמְפָרֵשׁ חֶטְאֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". ופירוש הדברים, חצוף בעיני מי שמספר את חטאיו, שהרי נאמר, אשרי אדם "כסוי חטאה".

וטעם הדבר שיש להסתיר את החטאים, פירש רש"י במסכת יומא (פו:), שמפני כבוד ה', רצוי להסתיר את החטא, שהרי ככל שאדם חוטא באופן מפורסם יותר, יש בזה מיעוט מכבודו של ה' יתברך. (עד כאן רש"י), כי כאשר אנשים אחרים רואים שאדם חטא, מתקררת גם יראתם מן ה', וכבוד ה' מתמעט. מה שאין כן כאשר אדם חטא, אם אחרים אינם יודעים מכך, אין כאן כל כך חילול ה'.

ומכאן נראה שעדיף להסתיר את החטאים. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהלכות תשובה), שבעבירות שבין אדם לה', עזות פנים היא אם מגלה אותן לאחרים, אלא שב לפני האל ברוך הוא ומפרט חטאיו ומתודה עליהם. (ויש בענין זה הרבה חילוקים, ואנו נכתוב את הדברים רק באופן כללי).

אולם בגמרא במסכת סוטה (לב:) מבואר, שציותה התורה שמי שחטא בעוון עבודה זרה (בשוגג), יביא לבית המקדש קרבן של שעירה (עִזָּה). ושאלו בגמרא, שהרי כשמביא החוטא שעירה לבית המקדש, כולם יבינו שהוא מביא אותה מפני שחטא בעבודה זרה, (כי על שאר החטאים מביא קרבן שאפשר לחשוב שאינו קרבן על חטא, אלא קרבן עולה). ואמרו בגמרא, שמאחר ואדם זה חטא בחטא גדול של עבודה זרה, ציוה ה' שיביא קרבן כזה, שכולם ידעו במה חטא, ותגרם לו בושה, ועל ידי הבושה יתכפר חטאו.

ומכאן למדנו, שמי שנכשל בעוון עבודה זרה, ושב בתשובה, כדי שיתכפר חטאו, צריך שיתבייש. וכן מבואר במשנה במסכת מגילה (כה.), שיש פרשיות מסויימות שלא היו מתרגמים אותם בפני הציבור, כדי שלא לבייש את מי שמוזכר בפרשה שחטא, (כמו לדוגמא חטאו של אמנון בן דוד המלך, לא מתרגמים אותו בציבור, מפני כבודו של דוד המלך). ושנינו במשנה שאת סיפור מעשה העגל שחטאו בו ישראל במדבר, קוראים ומתרגמים. והסבירו בגמרא, שאף על פי שבקריאת מעשה העגל נגרמת בושה לעם ישראל, בכל זאת הדבר כדאי להם, כדי שתגרם להם בושה ועל ידי כן יתכפר חטא העגל. ואם כן גם כאן למדנו שכדי לכפר על עוון עבודה זרה (חטא העגל), יש צורך שיתפרסם החטא, כדי שיתכפר לחוטא.

ולכן במקרה שלפנינו, שאותו בעל תשובה חטא גם בעוון עבודה זרה, באמת שיש לכאורה טעם בדבר שיספר לאחרים מה שעשה, כדי שיתכפר חטאו. אולם כל זה נכון דוקא כאשר מספר לכמה יחידים, באופן שהוא מתבייש על מה שאירע, ומצטער בדבריו ומתחרט עליהם, שאז אין בדבר חילול ה', כי מיד כששומעים שכך קרה, רואים את צערו וחרטתו. אבל אם מספר את הדברים בשלוות הנפש, וכל שכן אם נהנה מכל מה שמספר, הדבר אסור, כי יש בזה משום חילול ה'. ובשערי תשובה (סימן תרז) הביא בשם הגאון "פנים מאירות", שלעולם אין לפרסם את החטא, אפילו של עבודה זרה לפני אנשים רבים, והסביר את הדברים. ועל כל פנים כשעושה כן בדרך חרטה ומסביר שנגרמה לו רעה ממה שחטא, ובפרט אם מעיד על עצמו שנענש על מה שעשה (עיין בית הלוי עה"ת בראשית פי"ח) ומספר למעט בני אדם, אין להעיר לו על מה שמספר. אבל בסיפור דברים סתם, ובפרט לרבים, בודאי שאסור. (תשובת הרה"ג יעקב ששון שליט"א).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה