הלכה ליום רביעי כ"ט אדר תשע"ט 6 במרץ 2019

"כסוי חטאה"

שאלה: בעל תשובה, שחטא הרבה, ונכשל גם בעוון עבודה זרה, ואחר כך שב בתשובה שלימה. והוא מספר לאחרים את סיפור חייו. האם הדבר מותר?

תשובה: נאמר בספר תהלים: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה", כלומר, אשריו אותו אדם, שבני אדם אחרים לא יודעים את חטאיו. ומכאן למד רב כהנא (בגמרא בברכות לד:), "חַצִּיף עָלַי מַאן דִּמְפָרֵשׁ חֶטְאֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". ופירוש הדברים, חצוף בעיני מי שמספר את חטאיו, שהרי נאמר, אשרי אדם "כסוי חטאה".

וטעם הדבר שיש להסתיר את החטאים, פירש רש"י במסכת יומא (פו:), שמפני כבוד ה', רצוי להסתיר את החטא, שהרי ככל שאדם חוטא באופן מפורסם יותר, יש בזה מיעוט מכבודו של ה' יתברך. (עד כאן רש"י), כי כאשר אנשים אחרים רואים שאדם חטא, מתקררת גם יראתם מן ה', וכבוד ה' מתמעט. מה שאין כן כאשר אדם חטא, אם אחרים אינם יודעים מכך, אין כאן כל כך חילול ה'.

ומכאן נראה שעדיף להסתיר את החטאים. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהלכות תשובה), שבעבירות שבין אדם לה', עזות פנים היא אם מגלה אותן לאחרים, אלא שב לפני האל ברוך הוא ומפרט חטאיו ומתודה עליהם. (ויש בענין זה הרבה חילוקים, ואנו נכתוב את הדברים רק באופן כללי).

אולם בגמרא במסכת סוטה (לב:) מבואר, שציותה התורה שמי שחטא בעוון עבודה זרה (בשוגג), יביא לבית המקדש קרבן של שעירה (עִזָּה). ושאלו בגמרא, שהרי כשמביא החוטא שעירה לבית המקדש, כולם יבינו שהוא מביא אותה מפני שחטא בעבודה זרה, (כי על שאר החטאים מביא קרבן שאפשר לחשוב שאינו קרבן על חטא, אלא קרבן עולה). ואמרו בגמרא, שמאחר ואדם זה חטא בחטא גדול של עבודה זרה, ציוה ה' שיביא קרבן כזה, שכולם ידעו במה חטא, ותגרם לו בושה, ועל ידי הבושה יתכפר חטאו.

ומכאן למדנו, שמי שנכשל בעוון עבודה זרה, ושב בתשובה, כדי שיתכפר חטאו, צריך שיתבייש. וכן מבואר במשנה במסכת מגילה (כה.), שיש פרשיות מסויימות שלא היו מתרגמים אותם בפני הציבור, כדי שלא לבייש את מי שמוזכר בפרשה שחטא, (כמו לדוגמא חטאו של אמנון בן דוד המלך, לא מתרגמים אותו בציבור, מפני כבודו של דוד המלך). ושנינו במשנה שאת סיפור מעשה העגל שחטאו בו ישראל במדבר, קוראים ומתרגמים. והסבירו בגמרא, שאף על פי שבקריאת מעשה העגל נגרמת בושה לעם ישראל, בכל זאת הדבר כדאי להם, כדי שתגרם להם בושה ועל ידי כן יתכפר חטא העגל. ואם כן גם כאן למדנו שכדי לכפר על עוון עבודה זרה (חטא העגל), יש צורך שיתפרסם החטא, כדי שיתכפר לחוטא.

ולכן במקרה שלפנינו, שאותו בעל תשובה חטא גם בעוון עבודה זרה, באמת שיש לכאורה טעם בדבר שיספר לאחרים מה שעשה, כדי שיתכפר חטאו. אולם כל זה נכון דוקא כאשר מספר לכמה יחידים, באופן שהוא מתבייש על מה שאירע, ומצטער בדבריו ומתחרט עליהם, שאז אין בדבר חילול ה', כי מיד כששומעים שכך קרה, רואים את צערו וחרטתו. אבל אם מספר את הדברים בשלוות הנפש, וכל שכן אם נהנה מכל מה שמספר, הדבר אסור, כי יש בזה משום חילול ה'. ובשערי תשובה (סימן תרז) הביא בשם הגאון "פנים מאירות", שלעולם אין לפרסם את החטא, אפילו של עבודה זרה לפני אנשים רבים, והסביר את הדברים. ועל כל פנים כשעושה כן בדרך חרטה ומסביר שנגרמה לו רעה ממה שחטא, ובפרט אם מעיד על עצמו שנענש על מה שעשה (עיין בית הלוי עה"ת בראשית פי"ח) ומספר למעט בני אדם, אין להעיר לו על מה שמספר. אבל בסיפור דברים סתם, ובפרט לרבים, בודאי שאסור. (תשובת הרה"ג יעקב ששון שליט"א).

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

זמן ברית המילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה