הלכה ליום ראשון י"ב אדר תשע"ט 17 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רבי אברהם יהודה בן סולטנה שליט"א

יחזור לביתו בריא ושלם להמשיך לקיים קריאת המגילה.

הוקדש על ידי

משפחתו

עוגות שיש עליהן אותיות

שאלה: האם מותר לאכול "עוגת יום הולדת" או ביסקויט שיש עליהם אותיות בשבת?

תשובה: בענין זה דנו באריכות רבותינו האחרונים, שהרי אחת המלאכות האסורה בשבת היא מלאכת "מוחק", ובמקרה שלנו, מי שאוכל עוגה שיש עליה אותיות, מוחק את הכתב שהיה עליה, ולכן לכאורה יש לאסור לאכול בשבת עוגות או עוגיות שיש עליהן אותיות. וכן פסק הרמ"א (בסימן שמ), "ואסור לשבר עוגה שכתוב עליה כמין אותיות, שהרי זה מוחק".

אולם הרוקח (סימן רצו) כתב, "מנהג אבותינו שמושיבים את התינוק ללמוד בחג השבועות, משום שבשבועות ניתנה התורה, והתינוק יושב בחיקו של הרב, ומביאים לוח שכתוב עליו א' ב' ג' ד', וכן פסוק תורה ציוה לנו משה, וקורא הרב את הפסוקים, והתינוק קורא אחריו, ונותן על הלוח מעט דבש, והתינוק אוכל את הדבש. ואחר כך מביאים עוגה שנילושה בדבש, וכתוב עליה, ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים, ואחר כך מאכילים את התינוק את העוגה". ומבואר לכאורה בדברי הרוקח שמותר לאכול בשבת עוגה כזו שיש עליה אותיות. וכן הוכיח להקל הגאון מהר"ש הלוי (סימן כו).

אולם יש שדחו את הראיה מדברי הרוקח, וכתבו שעדיין יש בזה איסור מדרבנן, שאף על פי שהתורה אסרה למחוק רק "על מנת לכתוב", וכאן המחיקה אינה מיועדת לכתיבה אחרת, שהרי העוגה נאכלת, בכל זאת יש בזה איסור מדרבנן. כן כתב בפירוש המרדכי (בפרק כלל גדול שסט), שיש בזה איסור מדרבנן.

והטורי זהב (סימן שמ) כתב, שלדעתו יש להקל בדבר. משום שאכילת העוגה היא צורה של אכילה, ולא צורה של עשיית מלאכה. ולעומתו כמה אחרונים, ובכללם הגאון החזון איש (דיני שבת סימן סא) כתבו שאפילו בצורה של אכילה יש איסור בעשיית מלאכה, (מלבד מלאכת בורר וטוחן, שמותרות בצורה של אכילה, כפי שלמדנו בהלכות בורר ובהלכות טוחן).

והגאון מהר"ש הלוי כתב עוד, שלדעתו לא שייך איסור באכילת האותיות, אלא כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה בצבע (כמו צבע מאכל, או קרם מיוחד לאותיות), אבל כאשר האותיות עשויות מגוף העוגה, לא שייך בכלל איסור מחיקה בשבת. והאחרונים האריכו בהסבר הדברים, והביאו ראיות רבות בזה. גם הגאון היעב"ץ (במור וקציעה סימן שמ) הוכיח כדברי המהר"ש הלוי, שהרי היו אוכלים במקדש את לחם הפנים, ובלחם הפנים היו צורות מכל צד (כמבואר במנחות צו.), ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה את ראייתו, כי באמת לא היו על לחם הפנים צורות של אותיות ממש, והוכיח כן מדברי הראשונים.

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ח"ה עמוד רכה), שאם הכתב שעל גבי העוגה עשוי מגוף העיסה של העוגה, כמו בביסקויט "פתי בר", אין ספק שיש להקל לאכול מהעוגות הללו בשבת, שלא שייך בזה איסור מחיקה בכלל. וגם כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה באמצעות קרם או צבע מאכל, המיקל לאכול ממנה בשבת ולקלקל את האותיות, יש לו על מה שיסמוך. ובפרט כאשר עושים כן בדרך האכילה, ולא בשבירת האותיות ביד, שאז יש להקל בזה יותר בפשיטות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה