הלכה ליום שני ט' אלול תשע"ט 9 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מור אבינו שמואל ב"ר יחיאל כהן ז"ל

איש ישר וצנוע
נלב"ע ט' אלול התשנ"ח
תנצב"ה

הוקדש על ידי

המשפחה

כיפה בחוף הים – כיסוי ראש בשעת הברכה

שאלה: האם חובה ללכת עם כיפה בחוף הים? האם אפשר לברך עם היד על הראש?

תשובה: ראשית כל עלינו לבאר את ענין החיוב לכסות את ראשו בזמן שמוציא שם ה' מפיו. ביארנו כבר בעבר, שמעיקר הדין אין חיוב ללכת עם כיפה, כי מה שנזכר בגמרא (שבת קיח:) "אמר רב הונא בריה דרב יהושע, תיתי לי (כמו, תבא לי ברכה) שלא הלכתי ארבע אמות בגילוי הראש", אין זה מעיקר הדין, אלא מצד מידת חסידות שהיה נוהג בה. ומכל מקום הזכרנו את דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבזמנינו שנעשתה הכיפה לסימן היכר המבדיל בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, יש יותר ממידת חסידות בזה.

אולם הדבר פשוט, שכאשר נמצא אדם בביתו וקם משנתו, או כאשר אדם נמצא בחוף הים במקום שרוחצים, אין עליו חיוב מן הדין ללכת עם כיפה מן הדין. ועל כן נותר לנו לבאר, כאשר בא אדם לומר דבר שבקדושה, האם חייב מן הדין לשים אז כיפה על ראשו, או שגם אז אין חיוב בזה מעיקר הדין.

במסכת סופרים (פי"ד הט"ו) שנינו, מי שהיו בגדיו פרומים (קרועים קצת) או שהיה ראשו מגולה, רשאי לקרוא כך קריאת שמע. ויש אומרים, אם היו בגדיו פרומים, קורא קריאת שמע, אבל אם היה ראשו מגולה, אינו קורא, שאינו רשאי להוציא אזכרה מפיו (כלומר, להזכיר שם שמים בפיו) כשראשו מגולה. ומבואר אם כן שנחלקו במסכת סופרים אם מותר לברך ולומר דבר שבקדושה כשראשו מגולה. ומרן הבית יוסף (סימן צא) הביא בשם רבינו ירוחם שלענין הלכה אנו תופסים שאסור לברך כשראשו מגולה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך.

ויש לציין כי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מן הראוי שגם בנות, רווקות ונשואות, ישימו על ראשיהן איזה כיסוי בשעה שהן מברכות, ובפרט בשעה שמתפללות ומברכות ברכת המזון. ויש צדקניות שנוהגות בזה. אשריהן ואשרי חלקן.

וכעת נותר לנו רק לבאר, האם די בהנחת היד על הראש בכדי שיוכל לברך, או שאין תועלת במה שיניח ידו על ראשו.

כתוב בתרומת הדשן (סי' י'), הנחת היד על הראש אינה נחשבת לכסוי, וטעם הדבר, שהראש והיד גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות עצמו. נמצינו למדים אם כן, שאין הנחת היד על הראש מועילה להחשב ככסוי אחר. וכן פסק מרן השלחן ערוך. והוסיף על זה, שלפי טעמו של התרומת הדשן, נראה שאם אדם אחר מכסה את ראשו של חבירו בידו, יכול חבירו לברך, מפני שאין זה גוף אחד.

ולסיכום: אדם הבא לברך, חייב לשים כסוי כגון כיפה על ראשו, וכן רשאי לברך בעת שידו של חבירו מונחת על ראשו, אבל הנחת ידו שלו על ראשו, אינה נחשבת לכסוי הראש לענין זה.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

התרת נדרים בעשרה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

אנשים הנמצאים בים לרוב נמצאים ללא חולצה עליהם, האם מותר לברך ללא חולצה? מותר לברך ללא חולצה וכיפה? מותר לברך ללא חולצה ויד של חברו על ראשו? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

מותר לברך ללא חולצה. אין לברך ללא כיפה, וידו של חבירו נחשבת ככיפה.

האם עדיף לא לברך שאין כיפה, או שאם אין לו כיפה אז מותר לברך ? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

אסור לאכול בלי ברכה. ולכן לא יאכל עד שימצא משהו להניח על ראשו, או יבקש מחבירו שיניח את ידו על ראשו, ואז יברך.

האם אדם שנמצא בתוך בית (כלומר שיש תקרה מעליו), האם אפשר להזכיר שם ה׳ בלי כיפה ולהסתמך על התקרה? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

אין להסתמך על התקרה לענין זה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה