הלכה ליום שישי ג' אדר תשע"ט 8 בפברואר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - מניעת צלקת בשבת – ברית מילה – מקל קינמון

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: נערה נחתכה בשבת בפניה, וטופלה על ידי רופא (פלסטיקאי) מומחה בתפרים קטנים, כדי שלא תשאר צלקת, האם הדבר מותר מצד ההלכה?

תשובה: נושא זה הוא סבוך, ונוגע למחלוקת רבותינו הראשונים, האם במקרה של פיקוח נפש, השבת "הותרה" לגמרי, שאז מותר לעשות יותר חילולי שבת ממה שנחוץ לשם הצלת נפשות (וכפי שנוהגים בימות החול), או שהשבת "דחויה" במקרה של פיקוח נפש, ואז אסור לעשות אלא את מה שהכרחי עבור הצלת נפשות. וכאן כשיש חתך מדמם, הרי שמותר לתפור את הפצע בשבת, מפני שיש בדבר סכנת נפשות, שהפצע עלול להזדהם, וגם עלולה הפצועה לאבד דם. אך כאשר רוצים להוסיף תפרים קטנים, כדי שלא תשאר צלקת, הדבר שנוי במחלוקת כפי שהסברנו. ולמעשה הורה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (מנחת שלמה ח"ב סימן לד), להקל בדבר מטעמים שונים. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (חזו"ע שבת ח"ג עמוד רעג) דן בזה, והעלה להקל, מאחר ולדעת הרבה פוסקים, השבת הותרה במקום פיקוח נפש. ואפילו לדעת החולקים, במקרה כזה שתוספת התפרים היא "גמר ההצלה" יש מקום לומר שלכל הדעות אפשר להקל בזה. לכן למסקנה, יש להקל בדבר.

 

שאלה: אדם שהוא בתוך שנה לפטירת אביו או אמו, האם מותר לו להשתתף בשמחת ברית מילה?

תשובה: יש בדבר מחלוקת הפוסקים. כי ידוע שהאבל על אביו או אמו בתוך שנים עשר חודשים, אסור לו להכנס לבית המשתה, כמו למשל שמחת נישואין. ולענין ברית מילה, התוספות במסכת מועד קטן (כב:) הביאו בשם רבינו שמשון, שמותר לאבל להכנס לסעודת ברית מילה, מאחר ויש צער לתינוק ביום המילה, ולכן אין שם שמחה כל כך. וטעם זה מבואר בגמרא בכתובות (ח.) לגבי הזימון שעושים בסעודת ברית מילה, שלא אומרים שם "שהשמחה במעונו", כי אין כל כך שמחה במקום שהתינוק מצטער. וכך רואים באמת, שבסעודת ברית מילה השמחה מאופקת יותר משאר השמחות, משום שטרודים בטיפול בתינוק. אמנם יש חולקים על דברי רבינו שמשון. ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע אבלות ח"ב עמוד שנב), שיש להקל בדבר, ובתנאי שהאבל נמצא שם כשאין שם כלי נגינה שמנגנים.

 

שאלה: אני רגיל לאכול לאט לאט מקל של קינמון, האם עלי לברך בורא פרי העץ?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן רב) כתב שעל ה"קנילה" מברכים בורא פרי האדמה. מטעמים שונים. ונראה שה"קנילה" היא "קינמון". ובספר שבולי הלקט כתב, שברכתו "שהכל נהיה בדברו". ובספר בתי כנסיות (להגאון רבי אברהם בן עזרא) כתב להסביר שיש קנה של בושם שרגילים לאכול אותו ועליו מברכים בורא פרי האדמה, ועליו דיבר מרן השלחן ערוך. ואילו השבלי הלקט דיבר על קנה של קינמון שהוא כמו קליפת עץ (שהוא הקינמון שלנו). ואיך שיהיה, בזמנינו אין רגילות בכלל לאכול קינמון בפני עצמו, אלא משתמשים בו כתבלין בלבד. ולכן כתבו כמה אחרונים, שיש לברך עליו שהכל נהיה בדברו לכל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הברכה אם אדם מלקק מקל קינמון? ז' אדר תשע"ט / 12 בפברואר 2019

ברכתו שהכל נהיה בדברו

בהמשך למחלוקת, האם כשמחללים שבת היא הותרה לגמרי או לא, ברצוני לשאול האם כאשר לוקחים יולדת לבית החולים בשבת, האם יש צד להקל להמשיך בנסיעה מפתח בית החולים שבו יורדת היולדת ועד למגרש החניה וכמו כן האם יש צד להקל לכבות המנוע? ו' אדר תשע"ט / 11 בפברואר 2019

אין להקל ליסוע יותר ממה שהכרחי. ויולדת, לכל הדעות יש למעט כמה שניתן במלאכות לגביה. ולגבי כיבוי המנוע, יש לבקש מגוי שנמצא שם שיכבה את המנוע ולכתחילה יש להשתדל מראש שיהיה טלפון של אמבולנס, ועדיף על ידי גוי, שיגיע לאסוף אותה בשבת, כי הנסיעה ברכב על ידי בעלה כרוכה בהרבה בעיות. ורק אם אירע שצריך להסיע אותה בשבת, יסיע אותה בשבת ויעצור במקום שמשם תוכל ללכת, בכניסה לבית החולים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה