הלכה ליום רביעי י"א סיון תש"פ 3 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לחזרה בתשובה

לאדיר,עוז ,אורי בני דרורה

ולע"נ נאור בן דרורה ,דינה בת חיים,עומר בן יגאל ואיילה בשארי ז"ל

הוקדש על ידי

אימא

הלכות הנהגת האדם בבוקר

במשנה במסכת אבות (פ"ה) שנינו, "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים". ונבוא להסביר את המשנה.

אמר התנא, שעל האדם להיות "עז כנמר". וביאור הדבר, שלפעמים נמנע האדם מלעשות מצוות, מפני שישנם אנשים הלועגים עליו. לכן הזהיר שלא ימנע מלקיים את המצוות, אלא יעיז פניו ויעשה המצוות ולא יבוש מפני המלעיגים עליו.

וענין זה מצוי מאד בדברים שהחברה אינה נוהגת בהם. למשל, אשה שחברותיה אינן מכסות את ראשן, קשה לה מאד לקבל על עצמה לכסות את ראשה, פן חברותיה ירחקו ממנה. וכן אדם שמבקש להקפיד על שיעור תורה, ואינו רוצה לענות לטלפון בשעת השיעור. הוא מתיירא מחבריו שילעגו לו שפתאום "נעשה צדיק". וכן אדם שמקבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפלה, וחברו היושב לידו שואל אותו שאלה, והוא מתבייש שלא להשיב לו. כל אלה, עליהם להיות עזים כנמר, ולשמור על מצות ה' כרצונם, וה' יעזור להם שאדרבה, יהיו מוערכים יותר בזכות מעשיהם הטובים.

ומכל מקום, על האדם להזהר שלא להתקוטט עם אנשים אחרים, מפני שסוף סוף, העזות מידה רעה היא מאד, עד שיש אומרים שאין ראוי להשתמש בה אפילו לעבודת ה'. ועל כן יש לכל אדם לדאוג לעצמו לחברה איכותית מבחינה רוחנית, ההולכים אף הם בדרך התורה, ובזה יקל מעליו לקיים את מצוות ה'.

ומה שאמר "וקל כנשר" ולא הזכיר בעלי כנף אחרים, הוא מפני שהנשר ניחן בכח ראייה נפלא למרחקים, שהרי הוא מרחף בגובה רב, ובכל זאת הוא מבחין בכל פגר המוטל על גבי הקרקע, ועל כן הזכירו, שיזהר האדם מאד בראיית העינים, כי הראיה היא תחילת העבירה, שהעין רואה והלב חומד, וכלי המעשה גומרים. אלא יהיה "קל כנשר", וממהר להתעלם ממה שראו עיניו ומה שמתאוה אליו לבו.

ומה שאמר "ורץ כצבי", זה כנגד הרגלים, שירוצו תמיד לטוב, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיט) "הדריכיני בנתיב מצוותיך". ולא יתנהל בעצלתיים בלכתו לקיים את המצות.

ומה שאמר "וגיבור כארי", בא ללמדינו שצריך האדם להתגבר כארי בעשיית המצוות, ויכבוש את לבו שלא לעשות עבירות, כי גם לעשיית המצוות וגם להמנעות מן העבירות, צריך האדם גבורה רבה. ולכן כתב מרן בתחילת ה"שלחן ערוך" בזו הלשון:

"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר", כלומר שיזהר לקום לעבודת ה' קודם שיאיר השחר.

ומבואר בפוסקים, שמי שאינו יכול לקום כל כך מוקדם בבוקר, ובפרט בזמנינו שכיוון שמצוי אור החשמל ואין אנו מקדימים לישון, או שחושש שיהיה עייף ויגע לעבודת ה' אם ישכים קום כל כך, רשאי מן הדין לקום לאחר מכן, ויזהר על כל פנים שלא לאחר זמן קריאת שמע ותפילה, שבזה הוא מחויב. ויחשוב כל אדם בלבו, אילו היה הדבר בעבודת מלך בשר ודם, שציוהו להשכים בבוקר לעשות לו איזה דבר, כמה זהיר היה לעשות מצותו, קל וחומר כלפי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה