הלכה ליום חמישי ד' שבט תשע"ט 10 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן נעימה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מרק עם שקדי מרק

שאלה: מהי ברכת מרק עם קרוטונים או שקדי מרק או אטריות?

תשובה: בימים האחרונים למדנו את עיקרי הדינים של "עיקר וטפל" בברכות. ובכלל הדברים למדנו, שמאכל שמעורב בו קמח, ואפילו בכמות קטנה, והקמח בא לתת טעם במאכל, הרי תמיד ברכתו תהיה "בורא מיני מזונות". ולכן על "ופלים" וכדומה, מברכים בורא מיני מזונות, אף על פי שרוב המאכל מורכב מדברים שברכתם "שהכל נהיה בדברו".

ולכן כשנבוא לדון לגבי מרק שיש בו שקדי אטריות וכדומה, הרי ברכת האטריות היא "בורא מיני מזונות", ולכן נראה לכאורה שיש לברך על כל המרק ברכת "בורא מיני מזונות".

אולם באמת שרבותינו הראשונים כבר נחלקו ביניהם בענין זה. שיש אומרים שמאחר וכאשר שותים את המרק לבדו, אין כוונה בכלל לאכול מהאטריות, הרי זה דומה לשני מאכלים נפרדים לגמרי, כמו בשר ועל ידו אורז, שמברכים על כל אחד ואחד את הברכה הראוייה לו. ומחלוקת זו נוגעת לעוד מחלוקת אחרת, באופן שקשה מאד להסביר במסגרת זו את כל הדברים.

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ברכות עמוד קסו), שאם מדובר במרק שיש בו כמות חשובה של אטריות, אף על פי שהמרק הוא הרוב, יש לברך עליו "בורא מיני מזונות". ובברכה זו נפטר גם המרק עצמו. וכן הדין לגבי קרוטונים או שקדי מרק, שאם שמים הרבה מהם במרק, (כמו שלפעמים ילדים מבקשים), יש לברך עליו "בורא מיני מזונות" (הלכה ברורה סימן רה). אבל אם מדובר במרק שיש בו מעט אטריות, ובפרט הדבר מצוי לגבי שקדי מרק וקרוטונים, ששמים אותם מלמעלה באופן שאינו מתערב עם כל המרק, אז יש לברך גם על המרק ברכת "שהכל נהיה בדברו". ונכון לברך תחילה על משקה אחר "שהכל נהיה בדברו", ואחר כך לברך על האטריות או ה"שקדי מרק" - "מזונות", ובזה לצאת מכל ספק. (וראה מה שכתב בזה בספר ילקוט יוסף החדש בהל' ברכות).

וכן אם יש ספק אם מדובר ב"כמות חשובה" של אטריות או לא, יוכל לברך תחילה "שהכל" על דבר אחר, ואחר כך יברך "מזונות" על האטריות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו. כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם ......

לקריאת ההלכה