הלכה ליום חמישי ד' שבט תשע"ט 10 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן נעימה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מרק עם שקדי מרק

שאלה: מהי ברכת מרק עם קרוטונים או שקדי מרק או אטריות?

תשובה: בימים האחרונים למדנו את עיקרי הדינים של "עיקר וטפל" בברכות. ובכלל הדברים למדנו, שמאכל שמעורב בו קמח, ואפילו בכמות קטנה, והקמח בא לתת טעם במאכל, הרי תמיד ברכתו תהיה "בורא מיני מזונות". ולכן על "ופלים" וכדומה, מברכים בורא מיני מזונות, אף על פי שרוב המאכל מורכב מדברים שברכתם "שהכל נהיה בדברו".

ולכן כשנבוא לדון לגבי מרק שיש בו שקדי אטריות וכדומה, הרי ברכת האטריות היא "בורא מיני מזונות", ולכן נראה לכאורה שיש לברך על כל המרק ברכת "בורא מיני מזונות".

אולם באמת שרבותינו הראשונים כבר נחלקו ביניהם בענין זה. שיש אומרים שמאחר וכאשר שותים את המרק לבדו, אין כוונה בכלל לאכול מהאטריות, הרי זה דומה לשני מאכלים נפרדים לגמרי, כמו בשר ועל ידו אורז, שמברכים על כל אחד ואחד את הברכה הראוייה לו. ומחלוקת זו נוגעת לעוד מחלוקת אחרת, באופן שקשה מאד להסביר במסגרת זו את כל הדברים.

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ברכות עמוד קסו), שאם מדובר במרק שיש בו כמות חשובה של אטריות, אף על פי שהמרק הוא הרוב, יש לברך עליו "בורא מיני מזונות". ובברכה זו נפטר גם המרק עצמו. וכן הדין לגבי קרוטונים או שקדי מרק, שאם שמים הרבה מהם במרק, (כמו שלפעמים ילדים מבקשים), יש לברך עליו "בורא מיני מזונות" (הלכה ברורה סימן רה). אבל אם מדובר במרק שיש בו מעט אטריות, ובפרט הדבר מצוי לגבי שקדי מרק וקרוטונים, ששמים אותם מלמעלה באופן שאינו מתערב עם כל המרק, אז יש לברך גם על המרק ברכת "שהכל נהיה בדברו". ונכון לברך תחילה על משקה אחר "שהכל נהיה בדברו", ואחר כך לברך על האטריות או ה"שקדי מרק" - "מזונות", ובזה לצאת מכל ספק. (וראה מה שכתב בזה בספר ילקוט יוסף החדש בהל' ברכות).

וכן אם יש ספק אם מדובר ב"כמות חשובה" של אטריות או לא, יוכל לברך תחילה "שהכל" על דבר אחר, ואחר כך יברך "מזונות" על האטריות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה