הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשע"ט 2 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחת

ראובן יוסף בן רונית פאשה

שה' יתברך יעזרהו ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח

הוקדש על ידי

אחיו

"סאה בסאה"

בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד הדין שאסור להלוות או ללוות מיהודי בריבית.

"סאה בסאה"
גזרו חכמים, שאסור ללוות מחבירו סאה (מידת משקל) חטים על מנת שישלם לו אחר זמן סאה חטים אחרים, מפני שחששו חכמים שמא יתייקרו החטים ונמצא משלם לו יותר ממה שהלוהו, ויכשלו שניהם באיסור רבית מדרבנן (מדברי חכמים). (ובלשון הגמרא והפוסקים זהו איסור "סאה בסאה"). ולדוגמא, מי שהלווה לחבירו עשרה קילו קמח, על מנת שחבירו יחזיר לו את הקמח לאחר שבוע, הרי יש כאן איסור "סאה בסאה", כי יתכן שבשעת ההלוואה היה מחיר הקמח שלושים שקלים, ובשעה שהלווה מחזיר, מחיר הקמח יהיה שישים שקלים. לכן אסור חכמים לעשות כך.

"עושהו דמים"
אולם יש אופן שמותר להלוות זה לזה מאכלים במשקל. והוא בתנאי שיתנה בשעת ההלוואה, שיחזיר אחר כך קמח באותו מחיר שהקמח שווה עכשיו, ולמשל בדוגמא שלנו, עשרה קילו קמח היה שווה בשעת ההלוואה שלושים שקלים. הלווה אומר למלווה, בשעה שאחזיר לך את הקמח, אחזיר לך קמח בשווי של שלושים שקלים. ולכן אם בשעה שבא להחזיר את הקמח, מחיר עשרה קילו קמח עלה לשישים שקלים, הלווה יחזיר למלווה רק חמשה קילו קמח שמחירו שלושים שקלים, כפי שהיה בשעת ההלוואה.

וענין זה נקרא בלשון הפוסקים "עושהו דמים", כלומר, דמים הם כסף, ואם קובע סכום כסף לשווי החטים, שמתנה הלווה עם המלוה לשלם לו כפי מה שהחטים שווים עכשיו, כגון ששווים בשעת ההלואה עשרה דינרים, ומתנה שיחזיר לו חטים לאחר זמן בשווי עשרה דינרים, מותר. וכמו שהסברנו.

להלוות כיכר לחם
ולאור האמור נבוא לעניננו, שנראה לכאורה שיש לאסור לאשה ללוות ככר לחם משכנתה על מנת שתחזיר לה לאחר זמן ככר לחם אחר, שהרי יש לחוש שיתייקר הלחם ונמצאו עוברות על איסור ריבית. אלא שרבנו הרמ"א כתב, שנוהגים להקל בענין זה, מפני שאין דרך בני אדם לדקדק כל כך בסכומים קטנים (כמו התייקרות כיכר הלחם) ולא החמירו חכמינו לדקדק כל כך בעניין שעיקרו מדרבנן.

לכן לפי דעת הרמ"א, כשלא מדובר בסכומים חשובים, יש להקל בדבר. ולכן מותר להלוות או ללוות כיכר לחם או כד חלב וכדומה.

אולם מרן הבית יוסף כתב בשם הרי"ף והרמב"ם, שגם בדבר קטן יש לאסור משום "סאה בסאה", משום שבני אדם מקפידים גם על סכום קטן. ולכן אף בדבר מועט כמו כיכר לחם, יש לאסור להלוותו כדין סאה של חטים.

נמצא שלפי דעת מרן הבית יוסף, שקבלנו את הוראותיו, אסור ללוות או להלוות כיכר לחם או כד חלב.

ומרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל עמד על דברי מרן בדין זה, והביא את דברי השלחן גבוה (להגאון רבי שלמה מולכו ז"ל) שכתב שמה שכתבו הרי"ף והרמב"ם לאסור להלוות אף דבר מועט, מדובר דוקא במקום שדרך האנשים להקפיד ולדקדק על התייקרות הלחם, אבל בזמנינו אין דרך בני אדם לדקדק בזה, ובפרט מובן הדבר בתקופה שלנו, שברוך ה' יש שפע בעולם, ואפילו בני אדם שאינם עשירים, לא מדקדקים על הפרש במחיר הלחם במשך כמה ימים. ולכן אין בזה איסור ריבית.

לפיכך אפילו לדברי מרן הבית יוסף, מותרת אשה ללוות משכנתה כיכר לחם וכדומה על מנת להחזירו לאחר מכן.

אלא שכאמור כל זה דוקא בדבר מועט, אבל בכמות גדולה של סחורה וכיוצא בזה, יש לאסור, וכדין סאת חטים שהזכרנו.

ולסיכום: מותר להלוות כיכר לחם או כד חלב וכדומה, אפילו אם יש חשש שהמחיר ישתנה. מכיון שאנשים לא מקפידים על סכומים קטנים כל כך. אבל כאשר מדובר בדברים גדולים או סחורות וכדומה, יש להזהר שלא להכשל באיסור "סאה בסאה".

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

זמן ברית המילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה