הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשע"ט 2 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחת

ראובן יוסף בן רונית פאשה

שה' יתברך יעזרהו ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח

הוקדש על ידי

אחיו

"סאה בסאה"

בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד הדין שאסור להלוות או ללוות מיהודי בריבית.

"סאה בסאה"
גזרו חכמים, שאסור ללוות מחבירו סאה (מידת משקל) חטים על מנת שישלם לו אחר זמן סאה חטים אחרים, מפני שחששו חכמים שמא יתייקרו החטים ונמצא משלם לו יותר ממה שהלוהו, ויכשלו שניהם באיסור רבית מדרבנן (מדברי חכמים). (ובלשון הגמרא והפוסקים זהו איסור "סאה בסאה"). ולדוגמא, מי שהלווה לחבירו עשרה קילו קמח, על מנת שחבירו יחזיר לו את הקמח לאחר שבוע, הרי יש כאן איסור "סאה בסאה", כי יתכן שבשעת ההלוואה היה מחיר הקמח שלושים שקלים, ובשעה שהלווה מחזיר, מחיר הקמח יהיה שישים שקלים. לכן אסור חכמים לעשות כך.

"עושהו דמים"
אולם יש אופן שמותר להלוות זה לזה מאכלים במשקל. והוא בתנאי שיתנה בשעת ההלוואה, שיחזיר אחר כך קמח באותו מחיר שהקמח שווה עכשיו, ולמשל בדוגמא שלנו, עשרה קילו קמח היה שווה בשעת ההלוואה שלושים שקלים. הלווה אומר למלווה, בשעה שאחזיר לך את הקמח, אחזיר לך קמח בשווי של שלושים שקלים. ולכן אם בשעה שבא להחזיר את הקמח, מחיר עשרה קילו קמח עלה לשישים שקלים, הלווה יחזיר למלווה רק חמשה קילו קמח שמחירו שלושים שקלים, כפי שהיה בשעת ההלוואה.

וענין זה נקרא בלשון הפוסקים "עושהו דמים", כלומר, דמים הם כסף, ואם קובע סכום כסף לשווי החטים, שמתנה הלווה עם המלוה לשלם לו כפי מה שהחטים שווים עכשיו, כגון ששווים בשעת ההלואה עשרה דינרים, ומתנה שיחזיר לו חטים לאחר זמן בשווי עשרה דינרים, מותר. וכמו שהסברנו.

להלוות כיכר לחם
ולאור האמור נבוא לעניננו, שנראה לכאורה שיש לאסור לאשה ללוות ככר לחם משכנתה על מנת שתחזיר לה לאחר זמן ככר לחם אחר, שהרי יש לחוש שיתייקר הלחם ונמצאו עוברות על איסור ריבית. אלא שרבנו הרמ"א כתב, שנוהגים להקל בענין זה, מפני שאין דרך בני אדם לדקדק כל כך בסכומים קטנים (כמו התייקרות כיכר הלחם) ולא החמירו חכמינו לדקדק כל כך בעניין שעיקרו מדרבנן.

לכן לפי דעת הרמ"א, כשלא מדובר בסכומים חשובים, יש להקל בדבר. ולכן מותר להלוות או ללוות כיכר לחם או כד חלב וכדומה.

אולם מרן הבית יוסף כתב בשם הרי"ף והרמב"ם, שגם בדבר קטן יש לאסור משום "סאה בסאה", משום שבני אדם מקפידים גם על סכום קטן. ולכן אף בדבר מועט כמו כיכר לחם, יש לאסור להלוותו כדין סאה של חטים.

נמצא שלפי דעת מרן הבית יוסף, שקבלנו את הוראותיו, אסור ללוות או להלוות כיכר לחם או כד חלב.

ומרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל עמד על דברי מרן בדין זה, והביא את דברי השלחן גבוה (להגאון רבי שלמה מולכו ז"ל) שכתב שמה שכתבו הרי"ף והרמב"ם לאסור להלוות אף דבר מועט, מדובר דוקא במקום שדרך האנשים להקפיד ולדקדק על התייקרות הלחם, אבל בזמנינו אין דרך בני אדם לדקדק בזה, ובפרט מובן הדבר בתקופה שלנו, שברוך ה' יש שפע בעולם, ואפילו בני אדם שאינם עשירים, לא מדקדקים על הפרש במחיר הלחם במשך כמה ימים. ולכן אין בזה איסור ריבית.

לפיכך אפילו לדברי מרן הבית יוסף, מותרת אשה ללוות משכנתה כיכר לחם וכדומה על מנת להחזירו לאחר מכן.

אלא שכאמור כל זה דוקא בדבר מועט, אבל בכמות גדולה של סחורה וכיוצא בזה, יש לאסור, וכדין סאת חטים שהזכרנו.

ולסיכום: מותר להלוות כיכר לחם או כד חלב וכדומה, אפילו אם יש חשש שהמחיר ישתנה. מכיון שאנשים לא מקפידים על סכומים קטנים כל כך. אבל כאשר מדובר בדברים גדולים או סחורות וכדומה, יש להזהר שלא להכשל באיסור "סאה בסאה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה