הלכה ליום שני כ"ג טבת תשע"ט 31 בדצמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתה של אמנו, סבתינו היקרה, האשה החשובה

מרת מרים בת ריקה ע"ה

שהיום פקודת שנתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיה

פיצויים לאחר פיטורין

שאלה: אני עושה הכל לפי דין התורה. וכעת פוטרתי מעבודתי, וביקשתי מהמעסיק פיצויים כפי שמגיע לי על פי החוק. המעסיק שהוא חרדי, טוען שעל פי דיני התורה אין כזה דבר פיצויים. האם הוא צודק?

תשובה: התורה הקדושה ציותה, שכאשר משחרר אדם עבד יהודי שהיה לו (דבר שלא שייך בזמנינו), עליו לתת לו "הענקה". שלא לשלוח אותו בידיים ריקניות. וכמו שנאמר "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ". אמנם חיוב זה אינו שייך בעובד שמפוטר, כי הוא אינו עבד, והתורה דיברה על עבד ממש.

אולם רבינו "החינוך" כתב (במצוה תנ), ששורש המצוה הזו, הוא למען נקנה בנפשינו מדות מעולות, יקרות וחמודות וכו', והודנו והדרינו הוא שנרחם על מי שעבד אותנו וניתן לו משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו שכרו. ומכאן יסוד למצוה לתת לעובד מפוטר פיצויים בסכום משמעותי עם פטוריו. אך משמעות הדברים היא, שדבר זה אינו ממש חובה מן הדין, אלא מצוה המוטלת על המעסיק, שאם הוא רוצה ללכת בדרכי טובים, עליו להעניק סכום חשוב לעובד המפוטר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר חלק אחד עשר (חחו"מ סימן כ), בתשובה שכתב כשנתיים לפני פטירתו, דן בענין זה, והעלה למעשה, שמאחר ובזמנינו פשט המנהג בארץ ישראל ובשאר המדינות המתוקנות לשלם פיצויים לפועל אחרי פרישתו מהעבודה, יש גם מקום לחייב את המעסיק לעשות כן, וכפי שאמרו בירושלמי (פ"ז דב"מ), "מנהג מבטל הלכה". (אולם לא בכל מקרה ניתן לומר כן, אלא דוקא במקרה עליו אנו מדברים, לגבי פיצויים).

ובאמת שכבר היה מעשה כאשר ישב מרן זצ"ל בבית הדין בירושלים (בשנת התש"ך – 1960), ואב בית הדין היה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, ומרן זצ"ל היה דיין עמו, ובאה לפניהם אשה אחת שהיתה עובדת במוסד "מושב זקנים הכללי ירושלים", ופוטרה מעבודתה, ותבעה פיצויים מהנהלת המוסד, ופסקו בית הדין שעל הנהלת המוסד לשלם פיצויים לאשה שעבדה במסגרת המוסד.

ובסוף תשובתו, הביא מרן זצ"ל שהעידו שגם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל היה מורה בארצות הברית שיש לפסוק פיצויים לעובד, ונחשב הדבר כמנהג קבוע. ולכן, אחרי שהביא מרן זצ"ל עוד הרבה מהאחרונים שפסקו כן, למעשה לגבי השאלה שלפנינו, המעסיק אינו צודק, ועליו לתת פיצויים לעובד כפי שנהוג. ואם יש לכם עדיין ספקות בדבר, יש לפנות לבית הדין.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה


איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה