הלכה ליום שישי כ' טבת תשע"ט 28 בדצמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

שאלה: האם מותר בשבת, לסחוט מלפפון חמוץ (כבוש) שיש בו יותר מדאי מים?

תשובה: אף על פי שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט, מכל מקום כאשר סוחט ירקות כבושים מן המים שבלועים בתוכם, ואינו עושה כן כדי לשתות את המים הללו, אלא כדי לאכול את הירקות, וכמו מלפפון כבוש, שסוחט ממנו את המים שלו כדי שיהיה נעים לאכול ממנו, אין זה בגדר מלאכת סחיטה בכלל, והדבר מותר בלי שום פקפוק. וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן שכ סעיף ז. אבל אם עושה זאת כדי להשתמש במים שיוצאים מן הירק שרוצה לשתות אותם, אסור. (וראה חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד קמז).

 

שאלה: בשעת החופה, האם יש לשבור דוקא כוס זכוכית, או אפשר כוס חרס שיש בה פחות סיכון?

תשובה: מרן הבית יוסף (סימן תקס) הביא בשם הכל בו, שנוהגים לשבור כוס אחרי שמברכים שבע ברכות בחופה, זכר לחורבן בית המקדש. "ומשום זה פשט המנהג לשבר כוס זכוכית אחר שבע ברכות". ולכאורה אין ענין דוקא בכוס זכוכית. ובאמת שבדברי הרמ"א בדרכי משה (או"ח סימן תקס) כתב שהיו לוקחים כוס של חרס. אולם רבינו המהרי"ט, שהיה גדול האחרונים, כתב בספרו צפנת פענח, שיש לקחת כוס זכוכית דוקא, כי בזה רומזים בתקוה שכשם שזכוכית שנשברה יש לה תקנה (שאפשר לחזור ולהתיך אותה ולעשות ממנה כוס חדשה), כך עתיד הקדוש ברוך הוא לשוש עלינו לטובה. ולכן למעשה, אין זה ענין של חובה, לקחת כוס זכוכית דוקא, אבל נכון יותר לקחת כוס זכוכית, כי יש בזה טעם מיוחד, וגם כן נהגו בכל המקומות. וכן כתב מרן זצ"ל בספרו טבעת המלך (עמוד רפב והלאה). רק שיש לעטוף אותה היטב כדי שהחתן לא יפצע, וגם יזהר לשבור אותה בעקב הנעל.

 

שאלה: מישהו העיר לי כשדיברתי באמירת ,"ויכולו" בליל שבת, ואמר שיש על זה עונש חמור, האם זה נכון?

תשובה: כתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסח), אין לדבר בשעה שאומרים "ויכולו" (בליל שבת), ולא בשעה שאומר השליח ציבור ברכה מעין שבע. (ברכת מעין שבע היא הברכה "מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו" וכו', שמברך השליח ציבור אחרי ערבית של ליל שבת). וכתב בספר חסידים, מעשה בחסיד אחד שראה חסיד אחר בחלום, וראה שפניו מוריקות. שאל אותו, מדוע פניך מוריקות? אמר לו: מפני שהייתי מדבר ב"ויכולו" ובברכת מעין שבע ובקדיש. והביא הגאון ה"כף החיים", שנשמה אחת סיפרה לרבינו יחיאל, חמיו של בעל ספר מצוות קטן, שהמלאכים זורקים אותה למעלה ומניחים אותה ליפול בעצמה, כעונש על מה שהיה מדבר בשעה שהשליח ציבור אומר ברכת מעין שבע. ואפילו שהיה מדבר רק אחרי שהיה מסיים בעצמו לומר ויכולו, בכל זאת נענש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה