הלכה ליום שישי כ' טבת תשע"ט 28 בדצמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

שאלה: האם מותר בשבת, לסחוט מלפפון חמוץ (כבוש) שיש בו יותר מדאי מים?

תשובה: אף על פי שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט, מכל מקום כאשר סוחט ירקות כבושים מן המים שבלועים בתוכם, ואינו עושה כן כדי לשתות את המים הללו, אלא כדי לאכול את הירקות, וכמו מלפפון כבוש, שסוחט ממנו את המים שלו כדי שיהיה נעים לאכול ממנו, אין זה בגדר מלאכת סחיטה בכלל, והדבר מותר בלי שום פקפוק. וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן שכ סעיף ז. אבל אם עושה זאת כדי להשתמש במים שיוצאים מן הירק שרוצה לשתות אותם, אסור. (וראה חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד קמז).

 

שאלה: בשעת החופה, האם יש לשבור דוקא כוס זכוכית, או אפשר כוס חרס שיש בה פחות סיכון?

תשובה: מרן הבית יוסף (סימן תקס) הביא בשם הכל בו, שנוהגים לשבור כוס אחרי שמברכים שבע ברכות בחופה, זכר לחורבן בית המקדש. "ומשום זה פשט המנהג לשבר כוס זכוכית אחר שבע ברכות". ולכאורה אין ענין דוקא בכוס זכוכית. ובאמת שבדברי הרמ"א בדרכי משה (או"ח סימן תקס) כתב שהיו לוקחים כוס של חרס. אולם רבינו המהרי"ט, שהיה גדול האחרונים, כתב בספרו צפנת פענח, שיש לקחת כוס זכוכית דוקא, כי בזה רומזים בתקוה שכשם שזכוכית שנשברה יש לה תקנה (שאפשר לחזור ולהתיך אותה ולעשות ממנה כוס חדשה), כך עתיד הקדוש ברוך הוא לשוש עלינו לטובה. ולכן למעשה, אין זה ענין של חובה, לקחת כוס זכוכית דוקא, אבל נכון יותר לקחת כוס זכוכית, כי יש בזה טעם מיוחד, וגם כן נהגו בכל המקומות. וכן כתב מרן זצ"ל בספרו טבעת המלך (עמוד רפב והלאה). רק שיש לעטוף אותה היטב כדי שהחתן לא יפצע, וגם יזהר לשבור אותה בעקב הנעל.

 

שאלה: מישהו העיר לי כשדיברתי באמירת ,"ויכולו" בליל שבת, ואמר שיש על זה עונש חמור, האם זה נכון?

תשובה: כתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסח), אין לדבר בשעה שאומרים "ויכולו" (בליל שבת), ולא בשעה שאומר השליח ציבור ברכה מעין שבע. (ברכת מעין שבע היא הברכה "מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו" וכו', שמברך השליח ציבור אחרי ערבית של ליל שבת). וכתב בספר חסידים, מעשה בחסיד אחד שראה חסיד אחר בחלום, וראה שפניו מוריקות. שאל אותו, מדוע פניך מוריקות? אמר לו: מפני שהייתי מדבר ב"ויכולו" ובברכת מעין שבע ובקדיש. והביא הגאון ה"כף החיים", שנשמה אחת סיפרה לרבינו יחיאל, חמיו של בעל ספר מצוות קטן, שהמלאכים זורקים אותה למעלה ומניחים אותה ליפול בעצמה, כעונש על מה שהיה מדבר בשעה שהשליח ציבור אומר ברכת מעין שבע. ואפילו שהיה מדבר רק אחרי שהיה מסיים בעצמו לומר ויכולו, בכל זאת נענש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה