הלכה ליום שישי כ' טבת תשע"ט 28 בדצמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

סחיטת מלפפון חמוץ – שבירת כוס בחתונה - דיבור באמירת "ויכולו" בליל שבת

שאלה: האם מותר בשבת, לסחוט מלפפון חמוץ (כבוש) שיש בו יותר מדאי מים?

תשובה: אף על פי שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט, מכל מקום כאשר סוחט ירקות כבושים מן המים שבלועים בתוכם, ואינו עושה כן כדי לשתות את המים הללו, אלא כדי לאכול את הירקות, וכמו מלפפון כבוש, שסוחט ממנו את המים שלו כדי שיהיה נעים לאכול ממנו, אין זה בגדר מלאכת סחיטה בכלל, והדבר מותר בלי שום פקפוק. וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן שכ סעיף ז. אבל אם עושה זאת כדי להשתמש במים שיוצאים מן הירק שרוצה לשתות אותם, אסור. (וראה חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד קמז).

 

שאלה: בשעת החופה, האם יש לשבור דוקא כוס זכוכית, או אפשר כוס חרס שיש בה פחות סיכון?

תשובה: מרן הבית יוסף (סימן תקס) הביא בשם הכל בו, שנוהגים לשבור כוס אחרי שמברכים שבע ברכות בחופה, זכר לחורבן בית המקדש. "ומשום זה פשט המנהג לשבר כוס זכוכית אחר שבע ברכות". ולכאורה אין ענין דוקא בכוס זכוכית. ובאמת שבדברי הרמ"א בדרכי משה (או"ח סימן תקס) כתב שהיו לוקחים כוס של חרס. אולם רבינו המהרי"ט, שהיה גדול האחרונים, כתב בספרו צפנת פענח, שיש לקחת כוס זכוכית דוקא, כי בזה רומזים בתקוה שכשם שזכוכית שנשברה יש לה תקנה (שאפשר לחזור ולהתיך אותה ולעשות ממנה כוס חדשה), כך עתיד הקדוש ברוך הוא לשוש עלינו לטובה. ולכן למעשה, אין זה ענין של חובה, לקחת כוס זכוכית דוקא, אבל נכון יותר לקחת כוס זכוכית, כי יש בזה טעם מיוחד, וגם כן נהגו בכל המקומות. וכן כתב מרן זצ"ל בספרו טבעת המלך (עמוד רפב והלאה). רק שיש לעטוף אותה היטב כדי שהחתן לא יפצע, וגם יזהר לשבור אותה בעקב הנעל.

 

שאלה: מישהו העיר לי כשדיברתי באמירת ,"ויכולו" בליל שבת, ואמר שיש על זה עונש חמור, האם זה נכון?

תשובה: כתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסח), אין לדבר בשעה שאומרים "ויכולו" (בליל שבת), ולא בשעה שאומר השליח ציבור ברכה מעין שבע. (ברכת מעין שבע היא הברכה "מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו" וכו', שמברך השליח ציבור אחרי ערבית של ליל שבת). וכתב בספר חסידים, מעשה בחסיד אחד שראה חסיד אחר בחלום, וראה שפניו מוריקות. שאל אותו, מדוע פניך מוריקות? אמר לו: מפני שהייתי מדבר ב"ויכולו" ובברכת מעין שבע ובקדיש. והביא הגאון ה"כף החיים", שנשמה אחת סיפרה לרבינו יחיאל, חמיו של בעל ספר מצוות קטן, שהמלאכים זורקים אותה למעלה ומניחים אותה ליפול בעצמה, כעונש על מה שהיה מדבר בשעה שהשליח ציבור אומר ברכת מעין שבע. ואפילו שהיה מדבר רק אחרי שהיה מסיים בעצמו לומר ויכולו, בכל זאת נענש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה