הלכה ליום ראשון ט"ו טבת תשע"ט 23 בדצמבר 2018

יוצא דופן

שאלה: אשתי ילדה בשעה טובה בן, בשבת, והלידה היתה בניתוח קיסרי. האם אפשר למול את התינוק ביום השמיני, כלומר בשבת הבאה?

נאמר בתורה לגבי תינוק שנולד: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". כלומר, יש למול את התינוק ביום השמיני ללידתו.

ובמשנה במסכת שבת (דף קכח:) מבואר שמצוות ברית מילה דוחה את השבת. כלומר, יש למול את התינוקות גם בשבת. ואף על פי שהיה מן הראוי לאסור בהחלט למול בשבת, שהרי יש במעשה מילה חילול שבת ממש. מכל מקום בגמרא (דף קלב.) מבואר שלכל הדעות מצוות מילה דוחה את השבת, ולמדו כן רבותינו ממדרש הפסוקים.

ומבואר עוד בגמרא, שכל מה שמצוות מילה דוחה את השבת, זהו דוקא כאשר באים למול את התינוק ביום השמיני ללידתו, אבל תינוק שמסיבה כל שהיא לא יכלו למול אותו ביום השמיני ללידתו, ולמשל, אם היה התינוק חולה בצהבת, ולכן הוכרחו לדחות את הברית בכמה ימים, שוב אי אפשר למול אותו בשבת, משום שהשבת נדחית דוקא ביום השמיני ללידה, כאשר אז יש את המצווה המיוחדת למול את הילד דוקא ביום זה.

ולגבי תינוק שנולד בניתוח קיסרי, הנקרא בפיהם של רבותינו "יוצא דופן" (כי הוא יצא מצד הדופן, כלומר מן הצד של בטן אמו). נחלקו רבותינו בגמרא (דף קלה.) מתי יש למול אותו. כי לדעת רב אסי, תינוק שנולד בניתוח קיסרי, אין למול אותו ביום השמיני ללידתו, אלא ביום הראשון ללידתו. ורב אסי הוכיח כן מלשון הפסוק, שכל מה שאמרה התורה למול את התינוק ביום השמיני, מדובר דוקא בלידה רגילה, אבל כאשר התינוק נולד בניתוח קיסרי, יש למול אותו ביום הראשון ללידתו.

ולעומת זאת אביי חלק על דברי רב אסי, ואמר לו, שאפילו אם הפסוק שבו מוזכר שיש למול את התינוק ביום השמיני מדבר דוקא על תינוק שנולד בלידה רגילה, מכל מקום הרי בכל הדורות עוד לפני מתן תורה, מזמן אברהם אבינו, היו מלים את הילדים בגיל שמונה ימים. ולכן לדעת אביי, גם תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו בגיל שמונה ימים.

ולמעשה, נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לפסוק. כי יש אומרים שהלכה כרב אסי, ותינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום הראשון ללידתו. ויש אומרים שיש למול אותו ביום השמיני ללידתו. ויש אומרים שאנו מסופקים בדבר, וזו דעת רוב הפוסקים, שמאחר ויש לנו ספק בדבר, אנו מלים את הילד ביום השמיני ללידתו. וכן פסקו רבותינו גדולי הפוסקים ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן רסב).

לכן למעשה, תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום השמיני ללידתו, אבל מאחר ויש לנו ספק אם באמת יש למולו דוקא ביום זה, ממילא אנו אומרים שמצוות המילה של הילד הזה אינה דוחה את השבת. כי אין אנו דוחים את השבת אלא כאשר הדבר ברור שהיום הוא היום השמיני ללידת התינוק, והיום אנו מצווים למול אותו, אבל כאשר יש ספק בדבר, שוב אין מצוות המילה דוחה את השבת. ויש לדחות את המילה למחרת, ליום ראשון.

שאלות ותשובות על ההלכה

לפני זמן מה היה פיגוע נורא ובו נהרג עובר, ומלו אותו, איך מלו אותו ולא עברו שמונה ימים? אולי בגלל שהוא נולד בניתוח קיסרי? י"ח טבת תשע"ט / 26 בדצמבר 2018

נפל, שהוא עובר שלא נולד חי, או שמת בסמוך ללידה, מלים אותו על קברו, והוא דין אחר ואינו בכלל מצוות המילה שהיא חיוב מן התורה, אלא ענין שנזכר בדברי רבותינו לעשותו, מכמה טעמים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה