הלכה ליום שישי י"ג טבת תשע"ט 21 בדצמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - דרשות ברמה נמוכה – זעתר – סגירת החלון בשבת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

דרשות ברמה נמוכה – זעתר – סגירת החלון בשבת

שאלה: על מה יש להקפיד בדרשות שמוסר הרב בבית הכנסת?

תשובה: הרב בבית הכנסת צריך לסדר בדרשותיו דברי תורה ומוסר, לפי צורך השומעים. ועליו לדבר גם בעניני הלכה למעשה, ולא לדרוש רק בדרושים ובאגדות. ובפרט עליו להזהר שיהיו הדרשות ברמה נאותה, ולא ברמה נמוכה, כי דרשות ברמה נמוכה, שמבארות רק רעיון פשוט אחד, עליו חוזר הרב ביתר ביאור ובתוספת משלים וכדומה, אין בה כדי לכוין את היהודים בדרך האבות. ולצערינו בזמן הזה מצויים דרשנים שמדברים במתק שפתיים, ורבים נוהרים לדרשותיהם, אך כמעט אין תוכן בדבריהם, והם דומים לכלי עץ רקוב, שציפו אותם בכסף (ראה בשו"ת התשב"ץ סימן קלז). והגאון הרידב"ז, שהגיע לארצות הברית לפני כמאה ועשרים שנה, וראה את רמת הדרשות שהיתה מקובלת שם, הביע מורת רוח מהתופעה, ואמר שתופעת הדרשות הללו, עלולה לגרום שעם ישראל יהפך להיות ככל העמים, ואם לא יחול שינוי יסודי במצב הדברים, אין סיכוי להמשך המורשת היהודית. והנה כיום לאחר יותר ממאה שנה, אנו רואים כמה צדקו דברי הגאון זצ"ל, כי בכל אותם מקומות שהיו דורשים רבנים ברמה נמוכה, נמשכו כולם אחר הרפורמה, ונעשו כגויים גמורים, ואילו במקומות שהרבנים היו דורשים בדברי חכמה ומוסר באופן שמביא לידי מעשה, עלו ונתעלו, עד שנעשו לקהלות קודש. (הקדמה לשו"ת בית רידב"ז).

 

שאלה: האם זעתר הוא סגולה נגד עין הרע? האם יש מקור רציני לכך?

תשובה: הזעתר שנקרא בלשון רבותינו "אזוב", אינו סגולה נגד עין הרע, אלא תועלת לענינים אחרים. כמו שכתב רבי משה זכות בפירושו על הזוהר (הובא במדבר קדמות מערכת הא'), שמי שהולך תמיד ויש עליו אזוב, לא יזיק לו כישוף. ורבינו האר"י אמר שיהיה האזוב תמיד על השלחן.

 

שאלה: אם נכנסה בשבת ציפור לבית, האם מותר לסגור את החלון מחמת הקור?

תשובה: סגירת החלון, כאשר יש בבית ציפור, היא איסור צידה בשבת. אך אין כאן איסור צידה מן התורה, משום שבבית עדיין קשה לתפוס את הציפור, ולכן אין כאן איסור צידה אלא מדרבנן.

ואם סוגר את החלון, אך אין כוונתו לצוד את הציפור, אלא להגן מפני הקור, הרי יש כאן איסור דרבנן, שמוגדר "פסיק רישיה", (כי סגירת החלון נעשית לתכלית אחרת, ולא לשם צידה, והצידה נעשית בדרך אגב), ולכן מאחר ומדובר באיסור דרבנן שהוא אינו מתכוין אליו כלל, מותר לעשות כן בשבת, כל שאינו מתכוין לצוד את הציפור. (חזון עובדיה שבת, חלק ה עמוד צט).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה