הלכה ליום חמישי ה' טבת תשע"ט 13 בדצמבר 2018

לשם שמים

שאלה: שמעתי, שאם אני נותן צדקה, אך בכוונתי גם כן שיצא לי שם טוב, יש איסור בדבר, האם הדבר נכון?

תשובה: בגמרא במסכת כתובות (סו:), מובא, שאחד מעשירי ירושלים, היה שמו נקדימון בן גוריון, והוא נפטר בתקופת חורבן בית המקדש השני. וכמובן גם בתו של נקדימון בן גוריון, היתה עשירה גדולה, כי היה בידה כסף רב שקבלה מאביה.

ומעשה היה, שרבן יוחנן בן זכאי היה רוכב על החמור ויוצא מירושלים, והיו תלמידיו הולכים אחריו. לפתע ראה רבן יוחנן אשה אחת, שמלקטת שעורים שנותרו בין גללי הבהמות של הערבים. (ועוד מובא שם בגמרא שהיתה מלקטת שעורים מבין פרסותיהם של הסוסים בעכו). כי כל כך היתה ענייה, עד שלא נותרה לה ברירה אלא לעשות כך, כדי שיהיה לה מה לאכול. כיון שראתה אותה אשה את רבן יוחנן בן זכאי, עמדה לפניו ואמרה, רבי פרנסני! אמר לה רבן יוחנן, בת מי את? אמרה לו, אני בתו של נקדימון בן גוריון. אמר לה, בתי, היכן הוא כל הממון שהיה לך מבית אביך? אמרה לו, לא כך אומרים בירושלים, "מלח ממון חסד"? כלומר, הרוצה שהממון שלו ישמר (כמו דגים וירקות מלוחים), צריך לעשות צדקה וחסד עם ממונו, ורק כך ממונו ישאר.

והקשו בגמרא, וכי נקדימון בן גוריון לא עשה צדקה? והרי אמרו עליו על נקדימון בן גוריון, כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש היו מציעין (מניחים) כלי מילת (בדים יקרים) תחת רגליו (כמו שמניחים בזמנינו "שטיח אדום"), והיו באים עניים ומקפלים אותם לעצמם. כלומר, היה נקדימון בעל צדקה גדול, ואם כן מדוע הפסיד את כל ממונו. והשיבו בגמרא, שיש אומרים שנקדימון עשה כן לכבוד עצמו, ולכן אין זה נחשב לו לצדקה.

ומכאן למדנו, שמי שעושה מצוה, וכוונתו היא כדי להתכבד וכדומה, מאבד את זכות המצוה. (וראה במהרש"א שם). וכן למדנו בגמרא במסכת ברכות (יז.) שכל העוסק במצוה שלא לשמה (לשם שמים), נוח לו שלא נברא.

אולם לעומת זאת בגמרא במסכת נזיר (דף כג:) אמר רב יהודה, אמר רב, לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשם שמים, שמתוך כך שיעשה שלא לשם שמים, סופו לעשות לשם שמים. ומשמע אם כן שמוטב לעשות מצוות אפילו שלא לשם שמים, ודבר זה עומד לכאורה בניגוד למה שלמדנו מנקדימון בן גוריון ומהגמרא במסכת ברכות.

גם התוספות במסכת פסחים (נ:) ובמסכת נזיר (כג:) הקשו, שמצד אחד אמרו בגמרא לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשם שמים, שסופו לעשות לשם שמים, ומצד שני אמרו בגמרא במסכת ברכות (יז.) שכל העוסק במצוה שלא לשמה, נוח לו שלא נברא. והסבירו התוספות, שכאשר למשל אדם עוסק בתורה, ואין לו כוונה לקיים את מצוות התורה, אלא אך ורק כדי להתגדל ולהחשב לגדול בתורה, אז מוטב לו שלא נברא. וכן אם כוונתו ללמוד תורה כדי לקנטר אחרים, אז מוטב לו שלא ילמד, כי הקדוש ברוך הוא לא חפץ בתורה ובמצוות כאלה. אבל כאשר כוונתו היא גם לקיים את התורה, כלומר, גם לשם שמים, וגם כדי לקנות לו שם טוב, אז מוטב שיעסוק כך בתורה, ולאט לאט יעלה מעלה מעלה ויזכה ללמוד תורה ולקיים מצוות כראוי. וכעין זה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק שישי (אבן העזר סימן יד). ויש בענין זה עוד סוגיות, אך כאן לא נוכל להאריך יותר.

ולסיכום: העוסק בתורה ומקיים מצוות, וכוונתו לעשות את רצון ה', אך כוונתו גם להתגדל ולהיות נחשב אדם טוב וכדומה, עליו להמשיך במעשיו הטובים. אבל אם כוונתו היא לעשות מצוות כדי לקנטר אנשים אחרים, או ללמוד תורה כדי להיות גדול בתורה מבלי לקיים את מצוותיה, אז מוטב לו שלא נברא, כי אין הקדוש ברוך הוא חפץ בתורה ומצוות כאלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

למדתי לגבי נקדימון בן גוריון תירוץ אחר , שהוא – שבהתאם לעושר הרב שלו הוא לא נתן מספיק צדקה, אז איך זה מסתדר? כ"א טבת תשע"ט / 29 בדצמבר 2018

יש שני תירוצים בגמרא, הראשון כמו שכתבנו, והשני שלא נתן צדקה כמו שהיה ראוי לו לתת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה