הלכה ליום שני כ"ח כסלו תשפ"א 14 בדצמבר 2020

ימי החנוכה – ימי האמונה

ידועה המליצה "נתנו רשעים פ"ח לי", פ"ח ראשי תיבות, פורים חנוכה. שבאו על ידי המן ואנטיוכוס, מה שאין כן שאר החגים שכבר ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא נותן התורה.

ואמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי באמת יש לנו תוצאות גדולות מפורים וחנוכה, שהרי בימי הפורים, קבלו עליהם עם ישראל את קיום התורה שבעל פה באהבה. ואילו בימי החנוכה, התחזקו כל ישראל באמונה שבלב בתורה שבעל פה, כי ראו שמהשמים מסכימים לדברי רבותינו חכמי התלמוד. שהרי מן התורה, הגויים אינם יכולים לטמא את השמנים, ורק חכמים גזרו שיהיה דינם של כל הגויים כדין יהודי טמא, שאם נגע בשמן מיד מטמא אותו. ולכן כל הטומאה שהיתה בשמנים שנמצאו בבית המקדש, היתה רק מדרבנן, כלומר, מכח גזירת רבותינו, ובכל זאת עשה ה' יתברך נס גדול שהשמן שנמצא בפך קטן אחד, הספיק לשמונה ימים. ומכאן ראו כל ישראל עין בעין, איך שה' יתברך מסכים על דברי החכמים.

ובזה רמז מרן זצ"ל, על מה שנאמר "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" כי פקודי ה' הישרים, ששמרנו על כל מצוות התורה, הביאו אותנו לקיים את מצוות פורים ומצות חנוכה, כי "משמחי" לב, ראשי תיבות, מ'קרא מ'גילה ש'מונת י'מי ח'נוכה.

ולפי זה, הוסיף מרן זצ"ל, מובן מדוע לא תיקנו חכמים לערוך סעודות בימי החנוכה, כי ימי החנוכה רומזים לתורה שבעל פה, שהיא ארוכה ורחבה מאד, ואינה נקנית לאדם אלא במיעוט אכילה ושתיה. ואדרבה, מי שרודף אחרי המותרות, ישכח את החוקים ואת התורות. ורק מי שלומד תורה בעמל רב, ואינו שם לב לחסרון הנאות העולם, הוא שיזכה לכתרה של תורה.

ועוד יש לומר, שבימי הפורים היה נס גדול, שלא נהרג אפילו אחד מישראל, לכן היה מן הראוי לתקן משתה ושמחה גדולה, מה שאין כן בימי החנוכה, שלפני הנס הגדול, נהרגו בעוונות הרבים רבים משלומי אמוני ישראל, והיה לישראל צער גדול עליהם, לכן לא תיקנו סעודות בימים אלו בשמחה ומשתה. עד כאן דברי מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ועלינו לשים לב, שהנסים שעשה ה' יתברך בימים ההם, לא עשה אלא מאהבתו לעם ישראל, ומכח הנסים הללו, אנו למדים לכלל הנסים שנעשים, אותם הנגלים ואותם הנסתרים, כי בכל יום תמיד עושה ה' נסים לישראל. וגם בימים הללו, אנו רואים בעינינו נסים גדולים שנעשים לנו, ויש לשים לב אליהם, כי הדבר מחייב אותנו להשיב כביכול לה' יתברך, ולשים אל לבנו, כי ה' יתברך אוהבינו, ומצפה לראות את ישראל שבים אליו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום האם החברותא שאני לומד איתו בכולל צריך להיות דומה להשקפותיי או יכול להיות שונה ממש כמו חסיד וליטאי? כ"ט כסלו תשפ"א / 15 בדצמבר 2020

 

השאלה היא, כמה אתם נוחים זה לזה. כי אנשים נוחים, יכולים להסתדר אפילו מהשקפות עולם שונות.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה