הלכה ליום ראשון א' טבת תשע"ט 9 בדצמבר 2018

ימי החנוכה – ימי האמונה

ידועה המליצה "נתנו רשעים פ"ח לי", פ"ח ראשי תיבות, פורים חנוכה. שבאו על ידי המן ואנטיוכוס, מה שאין כן שאר החגים שכבר ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא נותן התורה.

ואמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי באמת יש לנו תוצאות גדולות מפורים וחנוכה, שהרי בימי הפורים, קבלו עליהם עם ישראל את קיום התורה שבעל פה באהבה. ואילו בימי החנוכה, התחזקו כל ישראל באמונה שבלב בתורה שבעל פה, כי ראו שמהשמים מסכימים לדברי רבותינו חכמי התלמוד. שהרי מן התורה, הגויים אינם יכולים לטמא את השמנים, ורק חכמים גזרו שיהיה דינם של כל הגויים כדין יהודי טמא, שאם נגע בשמן מיד מטמא אותו. ולכן כל הטומאה שהיתה בשמנים שנמצאו בבית המקדש, היתה רק מדרבנן, כלומר, מכח גזירת רבותינו, ובכל זאת עשה ה' יתברך נס גדול שהשמן שנמצא בפך קטן אחד, הספיק לשמונה ימים. ומכאן ראו כל ישראל עין בעין, איך שה' יתברך מסכים על דברי החכמים.

ובזה רמז מרן זצ"ל, על מה שנאמר "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" כי פקודי ה' הישרים, ששמרנו על כל מצוות התורה, הביאו אותנו לקיים את מצוות פורים ומצות חנוכה, כי "משמחי" לב, ראשי תיבות, מ'קרא מ'גילה ש'מונת י'מי ח'נוכה.

ולפי זה, הוסיף מרן זצ"ל, מובן מדוע לא תיקנו חכמים לערוך סעודות בימי החנוכה, כי ימי החנוכה רומזים לתורה שבעל פה, שהיא ארוכה ורחבה מאד, ואינה נקנית לאדם אלא במיעוט אכילה ושתיה. ואדרבה, מי שרודף אחרי המותרות, ישכח את החוקים ואת התורות. ורק מי שלומד תורה בעמל רב, ואינו שם לב לחסרון הנאות העולם, הוא שיזכה לכתרה של תורה.

ועוד יש לומר, שבימי הפורים היה נס גדול, שלא נהרג אפילו אחד מישראל, לכן היה מן הראוי לתקן משתה ושמחה גדולה, מה שאין כן בימי החנוכה, שלפני הנס הגדול, נהרגו בעוונות הרבים רבים משלומי אמוני ישראל, והיה לישראל צער גדול עליהם, לכן לא תיקנו סעודות בימים אלו בשמחה ומשתה. עד כאן דברי מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ועלינו לשים לב, שהנסים שעשה ה' יתברך בימים ההם, לא עשה אלא מאהבתו לעם ישראל, ומכח הנסים הללו, אנו למדים לכלל הנסים שנעשים, אותם הנגלים ואותם הנסתרים, כי בכל יום תמיד עושה ה' נסים לישראל. וגם בימים הללו, אנו רואים בעינינו נסים גדולים שנעשים לנו, ויש לשים לב אליהם, כי הדבר מחייב אותנו להשיב כביכול לה' יתברך, ולשים אל לבנו, כי ה' יתברך אוהבינו, ומצפה לראות את ישראל שבים אליו.

הנה רק לפני כחודש ימים, השליכו הערבים הרשעים יושבי עזה, מאות טילים על דרום ארץ ישראל, ובכללם על העיר אשקלון, וגדלה הסכנה מאד, ונס עשה ה', שרק טיל אחד המית אדם אחד, ואותו אדם לא היה אלא פלסטיני מאחיהם של אותם שזרקו הטילים, ואותו אדם נכנס באופן לא חוקי לעיר אשקלון, ומת מפגיעת הטיל. היש לך נס גדול מזה? מה הסיכוי שתופעה נדירה שכזו תתרחש? אם לא שה' יתברך שומר עמו ישראל, ורוצה בטובתינו, הוא השומר ומשגיח עלינו! כאילו אומר, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי! מצפה לנו ה' יתברך שנתחזק בתורתו, ובזכות אור נרות החנוכה, כי נר מצוה ותורה אור, נזכה לאור התורה, וזרח בחושך אורינו. אמן כן יהי רצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה