הלכה ליום שני כ"ח כסלו תשפ"א 14 בדצמבר 2020

ימי החנוכה – ימי האמונה

ידועה המליצה "נתנו רשעים פ"ח לי", פ"ח ראשי תיבות, פורים חנוכה. שבאו על ידי המן ואנטיוכוס, מה שאין כן שאר החגים שכבר ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא נותן התורה.

ואמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי באמת יש לנו תוצאות גדולות מפורים וחנוכה, שהרי בימי הפורים, קבלו עליהם עם ישראל את קיום התורה שבעל פה באהבה. ואילו בימי החנוכה, התחזקו כל ישראל באמונה שבלב בתורה שבעל פה, כי ראו שמהשמים מסכימים לדברי רבותינו חכמי התלמוד. שהרי מן התורה, הגויים אינם יכולים לטמא את השמנים, ורק חכמים גזרו שיהיה דינם של כל הגויים כדין יהודי טמא, שאם נגע בשמן מיד מטמא אותו. ולכן כל הטומאה שהיתה בשמנים שנמצאו בבית המקדש, היתה רק מדרבנן, כלומר, מכח גזירת רבותינו, ובכל זאת עשה ה' יתברך נס גדול שהשמן שנמצא בפך קטן אחד, הספיק לשמונה ימים. ומכאן ראו כל ישראל עין בעין, איך שה' יתברך מסכים על דברי החכמים.

ובזה רמז מרן זצ"ל, על מה שנאמר "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" כי פקודי ה' הישרים, ששמרנו על כל מצוות התורה, הביאו אותנו לקיים את מצוות פורים ומצות חנוכה, כי "משמחי" לב, ראשי תיבות, מ'קרא מ'גילה ש'מונת י'מי ח'נוכה.

ולפי זה, הוסיף מרן זצ"ל, מובן מדוע לא תיקנו חכמים לערוך סעודות בימי החנוכה, כי ימי החנוכה רומזים לתורה שבעל פה, שהיא ארוכה ורחבה מאד, ואינה נקנית לאדם אלא במיעוט אכילה ושתיה. ואדרבה, מי שרודף אחרי המותרות, ישכח את החוקים ואת התורות. ורק מי שלומד תורה בעמל רב, ואינו שם לב לחסרון הנאות העולם, הוא שיזכה לכתרה של תורה.

ועוד יש לומר, שבימי הפורים היה נס גדול, שלא נהרג אפילו אחד מישראל, לכן היה מן הראוי לתקן משתה ושמחה גדולה, מה שאין כן בימי החנוכה, שלפני הנס הגדול, נהרגו בעוונות הרבים רבים משלומי אמוני ישראל, והיה לישראל צער גדול עליהם, לכן לא תיקנו סעודות בימים אלו בשמחה ומשתה. עד כאן דברי מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ועלינו לשים לב, שהנסים שעשה ה' יתברך בימים ההם, לא עשה אלא מאהבתו לעם ישראל, ומכח הנסים הללו, אנו למדים לכלל הנסים שנעשים, אותם הנגלים ואותם הנסתרים, כי בכל יום תמיד עושה ה' נסים לישראל. וגם בימים הללו, אנו רואים בעינינו נסים גדולים שנעשים לנו, ויש לשים לב אליהם, כי הדבר מחייב אותנו להשיב כביכול לה' יתברך, ולשים אל לבנו, כי ה' יתברך אוהבינו, ומצפה לראות את ישראל שבים אליו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום האם החברותא שאני לומד איתו בכולל צריך להיות דומה להשקפותיי או יכול להיות שונה ממש כמו חסיד וליטאי? כ"ט כסלו תשפ"א / 15 בדצמבר 2020

 

השאלה היא, כמה אתם נוחים זה לזה. כי אנשים נוחים, יכולים להסתדר אפילו מהשקפות עולם שונות.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה