הלכה ליום שישי כ"ב כסלו תשע"ט 30 בנובמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - שיעור קבוע – עיור – מאכלי גבינה

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שיעור קבוע – עיור – מאכלי גבינה

שאלה: בית כנסת שמתקיים בו שיעור קבוע בזמן הדלקת נרות חנוכה, כיצד לנהוג בחנוכה?

תשובה: לפנינו מונחת מצוות הדלקת נר חנוכה בזמנה. ולעומת זאת יש כאן חשש של ביטול תורה. לכן הורה מרן זצ"ל, שאם אפשר, ילכו כל הציבור לבתיהם להדליק נרות ואחר כך ישובו לבית הכנסת לשמוע שיעור. ואם יש חשש שחלק מהמתפללים לא יחזרו לשיעור, יש לקיים את השיעור בזמן הקבוע ואחרי השיעור ילכו הציבור לבתיהם להדליק נרות חנכה. וכן היה נוהג מרן זצ"ל בצעירותו שהיה לו שיעור קבוע אחרי תפלת ערבית, והיה השיעור נמשך בערך שעה לאחר זמן ההדלקה, ולאחר מכן היה מרן זצ"ל וכל הציבור הולכים לבתיהם ומדליקים נרות חנוכה. (וראה חזון עובדיה עמוד עג).

 

שאלה: אדם שהוא עיור, האם עליו להדליק נר חנוכה?

תשובה: עיור חייב בהדלקת נר חנוכה, ואף על פי שהוא אינו יכול לראות את אור הנר, מכל מקום הרי בהדלקתו, אחרים יראו את הנר ועל ידי כן מתפרסם הנס. ולכן גם רשאי לברך על ההדלקה. ודומה הדבר לדין ציצית, שהעיור חייב במצוות ציצית, אף על פי שנאמר "וראיתם אותו" והוא אינו רואה, שמכל מקום כיון שאחרים יכולים לראות, גם הוא מחוייב בציצית. וכן פסק המהרש"ל ועוד מגדולי הפוסקים. ובספר מזבח אדמה כתב, שלכן העיור גם מברך על הדלקת הנרות כדין כל אדם. ומכל מקום אם אפשר, נכון שיתן לאשתו או לאחד מבני הבית שידליק נרות עבורו, ויצאו בזה כולם ידי חובה. (ועיין חזון עובדיה עמוד קיג). ובעזרת ה' לכשיבוא משיח צדקינו במהרה, אז יפקחו עיניו של העיור ויזכה לאור עולם.

 

שאלה: האם יש טעם לאכול מאכלי גבינה בחנוכה?

תשובה: בזמן היוונים, היו גוזרים גזירות קשות על בנות ישראל. ואמרו במדרש, שבתו של יוחנן כהן גדול, היה שמה יהודית (חמדת ימים הלכות חנוכה), והיתה יפת תואר ויפת מראה מאד. והביאו אותה לאליפורנו הרשע מלך יוון, והיא הכינה עבורו מאכלי חלב, והאכילה אותו בהם. ומתוך כך ישן ושקע בתרדמתו מאד, והיא בעזרת ה' קמה בכוחות עצומים, ולקחה את הסייף וחתכה את ראשו, וכשראו האוייבים כי מת מלכם, נסו וברחו על נפשם. ולכן נהגו לאכול מאכלי גבינה בחנוכה. כמו שכתב מרן הבית יוסף בסוף סימן תרעה. וכן כתב הרמ"א ועוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה