הלכה ליום חמישי כ' שבט תשע"ז 16 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת ללידה קלה ותינוק בריא עבור

מזל בת רבקה

הוקדש על ידי

בעלה

מעלית שבת

שאלה: האם מותר לעלות ולרדת ביום השבת ב"מעלית שבת"?

תשובה: הנה הדבר ברור שאסור בהחלט להשתמש בשבת במעלית רגילה, שהרי בשעת הפעלת המעלית עובר המפעיל על כמה איסורי תורה. וזו הסכמת כל הפוסקים. אולם שאלתינו נסובה לענין מעלית המתוכננת מראש לפעולה בשבת, על ידי כך שהיא עולה לכל קומה וקומה, ונעצרת לזמן מה בעצירתה בכל קומה, בכדי שיוכל הרוצה להשתמש בה להכנס אליה. וכן היא עושה בירידתה. נמצא אם כן שלא נותר לנוסע לעשות דבר מלבד להכנס למעלית ולהמתין לה עד שתעלה או שתרד. ואם כן לכאורה אין כאן שום שאלה אם יש איסור בשימוש כזה ביום השבת.

אלא שהדבר אינו פשוט כלל ועיקר, מפני שבעת הוספת משקל על המעלית, הרי גדל מאמץ המנוע שלה לצורך העליה (והירידה), ומומחים העוסקים במלאכה זו אומרים, כי מחמת הגדלת משקל משא המעלית, יוצאים ניצוצות אש מחלקי הנעת המעלית, ועל כן עלינו לדון כאן מצד איסור "מבעיר" בשבת, שהיא אחת המלאכות האסורות בשבת כידוע, ולפיכך, אף על פי שלנוסע במעלית אין כל תועלת בהצתת ניצוצות אלו, ולא איכפת לו בכלל מהם, מכל מקום כיון שהדבר ברור שייצאו ניצוצות, נחשב הדבר ל"פסיק רישיה", כלומר, בודאי עתיד הדבר לקרות, ועל כן יש לאסור בזה.

אולם מרן הרב רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב להקל בזה מעיקר הדין, וטעמו בזה הוא, מפני שאין איסור זה של הצתת הניצוצות איסור תורה, כיון שאין בהבערתן שום תועלת כלל, ועל כן, אין איסור הבערתן אלא מדברי רבותינו שגזרו על כך, ולדעת רבים מאד מהפוסקים, פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, מותר, (כלומר דבר שהוא עתיד בודאי להיות מחמת מעשה נפרד, כמו הבערת הניצוצות מחמת העמידה במעלית, וגם איסורו מדרבנן, מדברי רבותינו ולא מן התורה, ולא ניחא ליה, כלומר, שלא צומחת תועלת לעושה המלאכה מעשייתה, כגון כאן, שאין לעולה במעלית כל תועלת בהצתת ניצוצות ולא איכפת לו מהם, מותר) ועל כן, גם בנידונינו, יש להקל מעיקר הדין לעלות ולרדת במעלית שבת. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. אלא שעל המשתמש במעלית להזהר שלא יתקרב לדלת המעלית בזמן שהיא עומדת להסגר, מפני שעל ידי כן הוא עלול לגרום לפתיחת הדלת.

ואמנם כמה מהפוסקים כתבו שאין להקל בזה, אלא לצורך מצוה בלבד, ויש מחמירים בזה בכל אופן מכמה טעמים. ועל כן, סיים מרן הרב עובדיה יוסף, שמכל מקום באופן שאפשר, נכון להחמיר בזה שלא להשתמש במעלית שבת, והמחמיר תבא עליו הברכה. ומרן רבינו זצ"ל, נהג תמיד להחמיר על עצמו שלא להשתמש במעלית שבת, לחוש לדברי האוסרים בזה, ואפילו בימי חוליו, שהיתה לו טרחה גדולה מאד לעלות במדרגות ביתו, לא הסכים לעלות במעלית שבת, ועלה לביתו במדרגות. ולאחר מכן היה יושב נושם ונושף כמה דקות מרוב מאמץ, ובכל זאת לא הסכים לעלות במעלית שבת עד כמה חודשים לפני פטירתו. ישמע החכם ויוסיף לקח.

והנה אחרי שכתבנו כל זאת בפעם הראשונה בהלכה יומית (לפני כעשר שנים), על פי מה שכתב מרן הרב זצ"ל לפני עשרות שנים, נודע לנו שהדברים נכונים לגבי מעליות שבת שהיו מצויות לפני למעלה מעשרים שנה, אבל כיום, רוב המעליות בנויות באופן שאין שום אפשרות להשתמש בהן בשבת, לפי שמיד בכניסת אדם לתוכן, מופעל בהן מחשב השוקל את תכולת המעלית, ובסמוך לפעולת השקילה הוא מעביר נתונים הלאה לדרך פעולת המעלית, כך שיש חששות רציניים של איסורים בשימוש במעלית כזו בשבת בזמנינו. ואמנם, יש מעליות הבנויות בצורה מיוחדת, כך שבמקום צורך יהיה ניתן להשתמש בהן בשבת, ומופיעה עליהן תעודת כשרות מהמכון המדעי טכנולוגי של הרב לוי יצחק הלפרין, ובמעלית כזו יתכן שיש מקום להקל להשתמש בה בשבת, אם גדולי הדור מסכימים לכך, אבל שאר המעליות, אף על פי שמופיע בהן הכיתוב "שבת", והן מופעלות במתכונת כזו שנדמה כאילו הנוסע בהן אינו עושה דבר, אין להשתמש בהן בשבת. וכמו כן יש להזהיר מפני מכונים שכותבים "שבת" כאילו באופן מוצדק על פי ההלכה, אף שגדולי ישראל לא סמכו עליהם, והסומך עליהם אין לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לעלות למעלית בשבת, כשמישהו אחר לוחץ על הכפתורים במעלית ? כ"ו סיון תשע"ז / 20 ביוני 2017

כשמישהו אחר לוחץ, הוא איסור גמור, ובכלל אין זה נוגע לשאלה של מעלית שבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה