הלכה ליום שלישי י"ב אלול תש"פ 1 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אימנו

שמחה בת שרה חורש ע״ה

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

שומע כעונה

בהלכות קודמות דברנו בדיני ברכות ההודאה, כגון ברכת הגומל, שחיובם תלוי בכמה פרטים. וכעת נבא לבאר דין "שומע כעונה" מהו.

בגמרא במסכת סוכה (דף לח:) למדונו רבותינו כלל לכל דיני התורה התלויים באמירה, כגון ברכת המזון וכדומה, שדין השומע את הברכה, כדין העונה. ולמשל, אדם הבא לברך על איזה פרי ברכת בורא פרי העץ, וגם חבירו בא לאכול פרי ולברך בורא פרי העץ, יכולים שניהם לצאת ידי חובת הברכה בברכתו של אחד מהם, שיברך הוא, ויכוין להוציא את חבירו השומע ידי חובה. וכן אנו נוהגים בקידוש של ליל שבת, ובברכת המוציא של שבת, שראש המשפחה מברך על היין והפת, והכל עונים אחריו אמן, וטועמים מן היין או הפת, ואינם מברכים שוב, לפי שנפטרו כבר בברכתו של בעל הבית ויצאו ידי חובת הברכה.

וכן לענין ברכת הגומל, שאם יש בבית הכנסת יותר מאדם אחד המחוייב בברכת הגומל, אין צורך שיבואו כל אחד ואחד ויברכו לעצמם, אלא יברך אחד המחויבים, ויכוין להוציא את חבריו ידי חובת הברכה, וממילא נפטרו בברכתו כל השומעים המחוייבים בברכה זו, ואינם מברכים שוב. וכן נוהגים בהרבה בתי כנסיות של בני ספרד, הנוהגים לברך ברכת הגומל על נסיעה מעיר לעיר (כל ששהו יותר משבעים ושתים דקות בדרך שבין שתי הערים, וכמו שביארנו), כאשר בזמנינו מצוי הדבר לרוב שיש בבית הכנסת כמה אנשים המחויבים לברך ברכת הגומל, לא מטריחים את הציבור שכל אחד ואחד ישמיע את ברכתו, אלא עומד אחד המחוייבים בברכה זו ביום שבת בסמוך לספר התורה, ומכריז הרב או החזן שכל מי שמחוייב בברכת הגומל יתן אל לבו לצאת ידי חובתו בברכה זו, וכן יתן המברך את דעתו על כך שהוא מוציא את כולם ידי חובתם, ודי בזה. כי דין השומע כדין העונה ממש. וזו לשון מרן השלחן ערוך (סי' ריט) בזה: "אם בירך אחד הגומל, ונתכוין להוציא את חבירו, ושמע חבירו וכיון לצאת, יצא אפילו בלא עניית אמן". והוסיף על כך הרמ"א בהגהתו: כיון שהמברך גם כן חייב, יצא האחר בלא עניית אמן". עד כאן. וכן פסקו הפוסקים, עד אחרון הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף.

וטעם הדבר שצריך השומע לכוין לצאת ידי חובתו בברכת המברך, הוא מחמת דין "מצוות צריכות כוונה", שכל המצוות, כגון קריאת שמע, צריך העושה, לכוין בפירוש שמקיים מצוה. ועל כן העושה מצוה בלא כוונה כלל, לא יצא ידי חובתו (אם כי יש בזה הרבה פרטי דינים שלא נעמוד עליהם כעת). ולכן השומע שהוא מקיים מצוה בברכה זו, אינו יכול לצאת ידי חובה אם לא נתן דעתו לכך שבשמיעתו הוא יוצא ידי חובת הברכה.

וכן מתאר הגאון החתם סופר בספר הזכרון שלו, כי כאשר נעשו ניסים גדולים לו ולבני קהלתו בימי מלחמת נפולאון, שניצלו מהמלחמה שרבים חללים הפילה כנודע, כתב: וביום הכניסה עליתי לתורה ובירכתי הגומל בלשון רבים (כמו שאנו מברכים "הגומל לחייבים"), ואנשי הקהל שהיו עמי ענו אחרי בלשון רבים, מי שגמלנו כל טוב הוא יגמלנו כל טוב סלה.

ומכל מקום כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (חלק יא), שמאחר ומצא לרבינו המאירי שכתב שבברכת הגומל לא שייך דין שומע כעונה, מכיון שעל האדם להודות בעצמו על הטובה שעשה לו ה', לכן מהיות טוב, נכון שכל מי שמחוייב בברכת הגומל, יברך בעצמו לצאת ידי חובת כל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב ששון . בקשר לשאלה אם אדם יצא ידי חובה בשמע כעונה בברכת הגומל ולאחר מכן נזדמן לו לברך .שמעתי שעור מוקלט מהרב זצ"ל
שיש אפשרות לעשות תנאי לפני ששומע שאם לאחר מכן יזדמן לו לברך אז רק עכשיו מכוון לצאת ידי חובה כמו בספירת העומר . בתודה ובברכה
אריה סולימני .עמנואל. י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020

ישר כחך על הדברים החשובים. תבורך מפי עליון, וזכות מרן זצ"ל תעמוד לכם,

שלום וברכה האם אחרי שסיימתי סליחות בחצות הלילה האם אני צריך שוב לומר וידוי על המיטה ? ולמה ? י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020

בגמרא (יומא פו.) מבואאר שלדעת חכמים, עבירות שהתודה עליהם, חוזר ומתודה, שנאמר וחטאתי נגדי תמיד. ומכל מקום על פי דעת רבינו האר"י,  ו(בשער הכוונות בסדר התפילה דף נו"ן ע"ד, וראה גם בכה"ח בסימן מח אות א ובא"ח פרשת וישלח), אין לחזור על וידוי מייד אחרי וידוי. ולכן נוהגים, שאם עושים סליחות, ולאחר מכן לדוגמא תפלת מנחה, אומרים וידוי כי יש פער זמן גדול ביניהם, אבל אם אמרת וידוי בסליחות ותיכף לאחר מכן הולך לישון, לא יאמר וידוי. 

לכבוד הרב שליט"א שלום, אדם שמוסר מזוזות ביתו לבדיקה:
א. האם יכול להשאיר את ביתו ללא מזוזות אם מחזירן בו ביום?
ב. כשמכניסן לבית המזוזה בחזרה האם עליו לברך על המזוזה הראשונה לקבוע מזוזה או לקבע מזוזות היות ובא לפתור את כולן?
תודה רבה. י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020


אין כל חשש כאשר מחזיר את המזוזות בו ביום. ויכברך על המזוזה בפתח הבית ויפטור את שאר המזוזות. תבורך מפי עליון,

ישנים רבים אשר שומעים ברכת הגומל מאחר ויוצאים ידי חובתם, אך לאחר כמה ימים, כאשר נקרת לידם הזדמנות, חושבים שטוב יותר אם עתה יברכו בעצמם לאחר שכבר יצאו ידי חובה ממברך אחר. ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

מובן שאם יצא כבר ידי חובה, אינו רשאי לברך שנית ברכת הגומל, ולא כל ברכה אחרת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה